(יותם, רפי, טל, שלומי, 10.4.10)
התבור הוא הר גבוה ביחס לגבעות של הגליל התחתון ולעמקים שמדרום לו. כיוון שכך, מההר ישנה אפשרות לקבל תצפית יפה לכל הכיוונים. מכיוון שהפסגה עצמה כבר תפוסה, וממילא כנראה שטוחה מכדי לאפשר תצפית טובה, הוכשר במקום שביל הליכה קצר ונוח שמקיף את הפסגה, וממנו נשקפים נופים בכל הכיוונים. המעוניינים במסלול הליכה מאתגר מעט יותר יכולים לעלות באחד ממספר שבילי הליכה תלולים שמטפסים על ההר, לאחר מכן להקיף את הפסגה, ולחזור בשביל הליכה אחר.
בנוסף לנוף, בפסגת ההר מצויות שתי כנסיות. היפה מביניהן היא הכנסיה הפרנציסקנית, שנבנתה בתחילת המאה ה-20 על חורבות כנסיה צלבנית, ומצדיקה ביקור במקום בפני עצמה.
הכנסיה הפרנציסקנית
ניתן להגיע ברכב ממש עד לכנסיה, והביקור בה מתאים גם לנכים. מכביש 65 (עפולה-צומת גולני), כ-10 ק"מ מצפון-מזרח לעפולה, פונים שמאלה לכיוון הכפר הבדווי שבלי. חולפים על פני הכפר כולו ומגיעים לכביש תלול ומתפתל שעולה לפסגת ההר. הכניסה לכביש זה מותרת רק לרכב פרטי: הסיבובים חדים מדי לאוטובוסים, ולכן טיולים מאורגנים צריכים להחנות את האוטובוס בטרמינל בקצה הכפר שבלי, ולקחת מוניות שירות לפסגה. במהלך העליה על ההר ישנם כמה מקומות בהם ניתן לעצור את הרכב ולהסתכל על הנוף, אבל הנוף מהמסלול המעגלי יפה לא פחות ולכן אין טעם לעצור כאן אם אתם מתכננים לטייל.
סמוך לפסגת ההר, מגיעים פתאום לצומת לא משולט. הפניה שמאלה מובילה לכנסיה היוונית-אורתודוקסית, המרשימה פחות (ובהתאם, אין במקום הרבה חניה, וגם לא הרבה פעילות). פנו ימינה ותגיעו למגרש חניה מסודר (אבל קצת קטן מדי) בסמוך לכנסיה הפרנציסקנית.
הכנסיה היא מבנה מרשים מתחילת המאה ה-20, שנבנה על ידי נזירים פרנציסקנים, על שרידי כנסיה מהתקופה הצלבנית. בנוסף לביקור בכנסיה עצמה, אפשר להסתובב באיזורים של הכנסיה הצלבנית ששוחזרו, וכן לעלות על המרפסת ולראות את הנוף. במקום יש בדרך כלל תיירים בינלאומיים רבים, כיאה לאתר קדוש לנצרות. גם האנשים הם מעניינים לכשעצמם (אנחנו ראינו נזירות קתוליות, נשים בלבוש הודי מסורתי, וקבוצת קשישות איטלקיות רועשת). אבל בכל הקשור לנוף, עדיף לחכות לטיול הרגלי.
המסלול המעגלי
ממגרש החניה של הכנסיה הפרנציסקנית ישנה דרך עפר לא מסומנת, אשר יורדת מעט מהפסגה ומגיעה לאחר כמה מאות מטרים אל שביל עפר כבוש היטב. זהו המסלול המקיף את פסגת התבור. אורכו כ-2 ק"מ וכמעט מכל מקום בו אפשר לראות נופים לכיוונים שונים: עפולה, נצרת, הרי הגליל, בקעת הירדן וגבעת המורה. חלק מהמסלול מסומן בשחור, וחלק בירוק. גם שביל ישראל משתלב במסלול בחלק מאורכו.
עליה רגלית להר
ישנם שלושה מסלולים שעולים להר. השניים המתאימים ביותר לטיול מעגלי הם המסלול האדום והכחול. המסלול האדום יוצא מכביש 65, כחצי קילומטר מדרום-מערב לצומת הכניסה לשבלי, ובו עלייה של כ-350 מטר גובה, פרושה על הליכה של 2.5 ק"מ. מלבד התלילות, המסלול אינו במיוחד קשה. בסופו מגיע השביל אל המסלול המעגלי שתואר לעיל. אם הגעתם למעלה, מומלץ מאוד להקיף את ההר וגם לבקר בכנסיה הפרנציסקנית. לאחר מכן אפשר לחזור דרך המסלול הכחול, אשר יורד בתלילות בחזרה אל כביש הגישה לשבלי, לא רחוק מהצומת עם כביש 65.
התבור הוא הר גבוה ביחס לגבעות של הגליל התחתון ולעמקים שמדרום לו. כיוון שכך, מההר ישנה אפשרות לקבל תצפית יפה לכל הכיוונים. מכיוון שהפסגה עצמה כבר תפוסה, וממילא כנראה שטוחה מכדי לאפשר תצפית טובה, הוכשר במקום שביל הליכה קצר ונוח שמקיף את הפסגה, וממנו נשקפים נופים בכל הכיוונים. המעוניינים במסלול הליכה מאתגר מעט יותר יכולים לעלות באחד ממספר שבילי הליכה תלולים שמטפסים על ההר, לאחר מכן להקיף את הפסגה, ולחזור בשביל הליכה אחר.בנוסף לנוף, בפסגת ההר מצויות שתי כנסיות. היפה מביניהן היא הכנסיה הפרנציסקנית, שנבנתה בתחילת המאה ה-20 על חורבות כנסיה צלבנית, ומצדיקה ביקור במקום בפני עצמה.
הכנסיה הפרנציסקנית
ניתן להגיע ברכב ממש עד לכנסיה, והביקור בה מתאים גם לנכים. מכביש 65 (עפולה-צומת גולני), כ-10 ק"מ מצפון-מזרח לעפולה, פונים שמאלה לכיוון הכפר הבדווי שבלי. חולפים על פני הכפר כולו ומגיעים לכביש תלול ומתפתל שעולה לפסגת ההר. הכניסה לכביש זה מותרת רק לרכב פרטי: הסיבובים חדים מדי לאוטובוסים, ולכן טיולים מאורגנים צריכים להחנות את האוטובוס בטרמינל בקצה הכפר שבלי, ולקחת מוניות שירות לפסגה. במהלך העליה על ההר ישנם כמה מקומות בהם ניתן לעצור את הרכב ולהסתכל על הנוף, אבל הנוף מהמסלול המעגלי יפה לא פחות ולכן אין טעם לעצור כאן אם אתם מתכננים לטייל.סמוך לפסגת ההר, מגיעים פתאום לצומת לא משולט. הפניה שמאלה מובילה לכנסיה היוונית-אורתודוקסית, המרשימה פחות (ובהתאם, אין במקום הרבה חניה, וגם לא הרבה פעילות). פנו ימינה ותגיעו למגרש חניה מסודר (אבל קצת קטן מדי) בסמוך לכנסיה הפרנציסקנית.
הכנסיה היא מבנה מרשים מתחילת המאה ה-20, שנבנה על ידי נזירים פרנציסקנים, על שרידי כנסיה מהתקופה הצלבנית. בנוסף לביקור בכנסיה עצמה, אפשר להסתובב באיזורים של הכנסיה הצלבנית ששוחזרו, וכן לעלות על המרפסת ולראות את הנוף. במקום יש בדרך כלל תיירים בינלאומיים רבים, כיאה לאתר קדוש לנצרות. גם האנשים הם מעניינים לכשעצמם (אנחנו ראינו נזירות קתוליות, נשים בלבוש הודי מסורתי, וקבוצת קשישות איטלקיות רועשת). אבל בכל הקשור לנוף, עדיף לחכות לטיול הרגלי.
המסלול המעגלי
ממגרש החניה של הכנסיה הפרנציסקנית ישנה דרך עפר לא מסומנת, אשר יורדת מעט מהפסגה ומגיעה לאחר כמה מאות מטרים אל שביל עפר כבוש היטב. זהו המסלול המקיף את פסגת התבור. אורכו כ-2 ק"מ וכמעט מכל מקום בו אפשר לראות נופים לכיוונים שונים: עפולה, נצרת, הרי הגליל, בקעת הירדן וגבעת המורה. חלק מהמסלול מסומן בשחור, וחלק בירוק. גם שביל ישראל משתלב במסלול בחלק מאורכו.עליה רגלית להר
ישנם שלושה מסלולים שעולים להר. השניים המתאימים ביותר לטיול מעגלי הם המסלול האדום והכחול. המסלול האדום יוצא מכביש 65, כחצי קילומטר מדרום-מערב לצומת הכניסה לשבלי, ובו עלייה של כ-350 מטר גובה, פרושה על הליכה של 2.5 ק"מ. מלבד התלילות, המסלול אינו במיוחד קשה. בסופו מגיע השביל אל המסלול המעגלי שתואר לעיל. אם הגעתם למעלה, מומלץ מאוד להקיף את ההר וגם לבקר בכנסיה הפרנציסקנית. לאחר מכן אפשר לחזור דרך המסלול הכחול, אשר יורד בתלילות בחזרה אל כביש הגישה לשבלי, לא רחוק מהצומת עם כביש 65.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה