מצדה

(עם כנס מינרבה, 6.6.07, גרסת "זריחה מעל ים המלח")
(עם ההורים, 30.3.10, גרסת הרכבל)

כאחד משלושת האתרים המתויירים ביותר בישראל (השניים האחרים הם הכותל ויד ושם), קשה למצוא את מצדה ריקה מאדם. מצד שני, האתר הוא רחב ידיים דיו כדי שניתן יהיה להסתובב בו יחסית בנוחות גם בתקופות העמוסות, כמו פסח למשל.

המעוניינים לראות את המקום עם נוכחות יחסית דלילה של תיירים יהודים-אמריקאים יכולים לעשות את המסלול הקלאסי: עליה בשביל הנחש לפנות בוקר, כדי לראות את הזריחה מעל ים המלח ממרומי המבצר. מדובר בשביל עפר תלול אך נוח, שכולל הפרש גובה של כ-350 מטר, ולוקח שעה עד שעתיים בדרך כלל. האנשים הספורטיביים פחות יכולים להגיע בשעות סטנדרטיות יותר ולהדחס עם שאר עם ישראל לתוך הרכבל, שיוצא בכל רבע שעה מתחתית המסלול ועולה ישירות לאתר בכ-5 דקות. הרכבל מתאים גם לנכים ולבעלי עגלות, אך חלק מהאתר (ובפרט ארמון הורדוס המרשים) דורש ירידה במדרגות. ישנה גם אפשרות להגיע לאתר דרך שביל הסוללה, שהוא קצת יותר קל מבחינת הטיפוס, אבל פחות נוח מכיוון שאפשר להגיע אליו רק דרך ערד.

האתר מעניין מאוד מבחינה היסטורית, ומי שמתעניין בארכיאולוגיה יוכל בקלות לבלות כאן יום שלם, כולל ביקור במוזיאון שנמצא במרכז המבקרים בתחתית שביל הנחש. עם זאת, באתר עצמו כמעט אין שלטי הסברים (וחבל), ולכן כדאי לשמור את הברושורה שמקבלים בעת התשלום. בין האטרקציות המרכזיות: ארמון תלת-קומתי שנבנה עבור הורדוס; בית רחצה בסגנון רומי, ובו קלדריום (תכל'ס סאונה) בה ניתן לראות איך זרמו מים חמים מהתנור אל מתחת לרצפה; מספר פסיפסים; ותצפית על שרידי המחנה הרומי והחומה שבנו סביב מצדה בעת המצור. אפשר כמובן לראות גם את "חדר הגורלות" שבו, אולי, העלו הסיקריקים בגורל את שמותיהם של אלה שיהרגו את חבריהם בהתאבדות ההמונית שפירסמה את מצדה. מעניין לא פחות מסיפור ההתאבדות עצמו הוא היחס המשתנה של החברה בישראל לסיפור, שהחל מהערצה של "אידאל מצדה" והשתנה ליחס מפוכח ואולי ספקני יותר.

הגעה: ישנם שני כבישים שמובילים למצדה, אך אינם מתחברים זה לזה. רוב המבקרים מגיעים מכיוון כביש 90 (ים המלח). מכביש 90 ישנה פניה ברורה לאתר, כ-15 קילומטרים מדרום לעין גדי. ניתן להגיע לכאן מדרום דרך צומת הערבה, או מצפון דרך כביש הבקעה. הכניסה מכיוון ים המלח מובילה לשביל הנחש ולרכבל. לחילופין, תוכלו להגיע דרך כביש 3199 שיוצא מערד ומגיע למצדה מכיוון מערב. מכיוון ערד אפשר לעלות למצדה רק ברגל, דרך שביל הסוללה (פחות תלול משביל הנחש). בכל מקרה, הכניסה בתשלום, וישנה תוספת תשלום משמעותית לעולים ברכבל. שוב, שימו לב שלא ניתן לעבור ברכב מצד אחד של מצדה לצד השני.