(צביקה, יעל ויותם, 17.12.08)
נחל פרצים נמצא בדרום מדבר יהודה, באיזור שבו הקרקע עשויה חוואר הלשון, סוג של סלע רך ופריך שנוטה להתפורר לאבקה דקה. המקום מפורסם בעיקר בשל מערת הקמח, שקרויה כך כיוון שכל מי שעובר בה נראה כאילו נפל לתוך קערת קמח ענקית. למרבה הצער, מערת הקמח סגורה עקב התמוטטות, כפי שמודיע פוסטר ענק בכניסה לאתר, ומהניסוח בשלטים במקום, לא נראה שהיא תפתח למבקרים בקרוב. יחד עם זאת, הנחל עצמו מעניין אף הוא בשל הדוגמאות שיוצרות שכבות החוואר על קירות הקניון, ומי שמעוניין בכך יוכל להתלכלך ב"קמח" גם בלי להכנס למערה עצמה.הגעה: הכניסה למסלול נמצאת בכביש 90 (כביש הערבה), בין אבני הק"מ ה-193 וה-194, מדרום לנווה זוהר ומצפון לצומת הערבה. כאן ישנו שילוט לנחל פרצים וסימון שבילים אדום מוביל לדרך עפר כבושה היטב, המתאימה לכל רכב. (בנקודת הירידה מהכביש נמצא גם הפוסטר הענק שמצוטט בכותרת הפוסט.) נוסעים בדרך העפר ומקפידים להשאר עם הסימון האדום למרות הפיצולים לדרכים אחרות. לאחר כ-5 קילומטרים של נסיעה מאובקת מגיעים לחניון עם שילוט למערת הקמח ונחל פרצים, כאשר החלק של "מערת הקמח" מחוק. (הקילומטר האחרון של כביש העפר, לאחר הפיצול עם הסימון השחור, כבר אינו נוח כל כך, ובעלי כלי רכב נמוכים ירצו אולי להשאיר את הרכב בנקודת הפיצול, בה ישנו חניון לילה, וללכת ברגל את שאר הדרך.)
המסלול: המסלול ממשיך את הסימון האדום שבעקבותיו נסענו במכונית, ועוקב אחר תחילתו של אחד היובלים של נחל פרצים. בתחילת המסלול, פוסטר נוסף שוב מזהיר שמערת הקמח סגורה, נראה שהם רציניים בקשר לאזהרות האלה. אך כאמור, הנחל עצמו יפה מאוד גם הוא: באיזורים מסוימים נוצרים קניונים צרים, שצורתם מרשימה עוד יותר מכיוון שהם עשויים מאבן החוואר הרכה, שמתפוררת ברגע שנוגעים בה. בכל מקום ניתן לראות את סימני הקימוט של שכבות החוואר, שנראות כמו ציורי קיר אבסטרקטיים. אפשר גם לראות את נקודת הכניסה למערה, בליווי שלט אזהרה בשלוש שפות עם סימן של גולגולת והרבה סימני קריאה. באמת רציניים.לאחר הליכה של כקילומטר, הנחל מתרחב ונהיה פחות מעניין ויותר מלוכלך (בעיקר מזבל שנסחף בשטפונות). למרות שהמסלול ממשיך וניתן להפוך אותו למסלול מעגלי, אני ממליץ לחזור בשלב זה אחורה, כיוון שיפה יותר לראות את הקניונים שוב. שימו לב: למרות שלא תמיד רואים זאת כאשר הולכים במורד הנחל, באיזור זה ישנם יובלים רבים שמתחברים כולם אל מסלול ההליכה, וקל מאוד להכנס ליובל לא נכון בלי לשים לב. כיוון שנמצאים כל הזמן בתוך קניונים, קל ללכת לאיבוד וללכת קילומטר או שניים ביובל הלא נכון, עד שמגיעים לבסוף למפל שלא ניתן לטפס. אנחנו היינו צריכים לחזור על עקבותינו פעמיים. לכן כדאי לוודא כל הזמן שאתם עדיין רואים את סימון השבילים.
המסלול כולו קל מאוד ומתאים לכל המשפחה. בהליכה נינוחה ניתן ללכת את כולו (הלוך ושוב) תוך שעה-שעתיים, תלוי כמה רחוק מתקדמים בנחל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה