יומיים בהרי אילת

(צביקה, איתן ורפי, 5-6.12.08)

בסוף השבוע ניצלנו הזדמנות שנקרתה בדרכנו ויצאנו לטיול של יומיים בהרי אילת. המסלול נמשך כ-30 ק"מ: החל מהקניון האדום שנמצא ממש על הגבול עם מצרים, דרך נחל שני, נחל רחם ונחל שחורת, אל גיא אבוד, ומשם בהליכה מהירה על דרך עפר בנחל חודד, עד לקיבוץ אילות שסמוך למעבר הגבול עם ירדן, ממנו תפסנו אוטובוס חזרה צפונה.

כרגיל בטיולים ארוכים במדבר, הקושי הגדול ביותר הוא תכנון המים. כמות המים הנחוצה בחודשי החורף היא כ-5-6 ליטר לאדם למשך היום, ועוד בערך ליטר או שניים לבישול בערב. כדי שלא לסחוב את המשקל האדיר הזה, מומלץ מאוד להטמין מים בנקודה נוחה באמצע המסלול, אידאלית - בנקודה שבה אתם מתכננים לישון.

במקרה שלנו, מגבלות התכנון הובילו לתוכנית הפעולה הבאה: הגענו לאילת באוטובוס לילה בשעה 5:00 לפנות בוקר. חושך מוחלט בחוץ, אנחנו מעמיסים את התיקים ועוד 18 בקבוקי מי עדן להטמנה על מונית, ומכוונים את הנהג לקניון האדום, על כביש 12 שנוסע לאורך הגבול עם מצרים. ("כמה זמן אתם הולכים להיות שם?", שואל הנהג, שרגיל להסיע לשם תיירים לטיול של שעה.) כשני קילומטר לפני תחילת מסלול הקניון האדום, מעט לפני אבן הק"מ ה-17 של הכביש, יש שלט שמודיע על מסלול נחל רחם. שם עצרנו לרגע והשארנו את בקבוקי המים, עם פתק שמבקש לא לגעת. רשמנו שם, מספר טלפון, ותאריך שבו נאסוף את המים (בערב של אותו יום), וקיווינו לטוב. משם המשכנו במונית אל נקודת ההתחלה.

הקניון האדום

הקניון האדום הוא מסלול יפה, פופולרי וקצר. הוא לא מאוד קשה מלבד נקודה אחת, שבה נדרש לרדת במפל יבש בעזרת מוטות ברזל הקבועים במקום. (ישנה אפשרות גם לעשות מסלול שעוקף את הקושי הזה, אך אינו נכנס בכלל לתוך הקניון. לדעתי זה די מפספס את הרעיון.)

הגעה: בכביש 12 (אילת-מצפה רמון), בין אבני ק"מ 19 ל-20, ישנו שילוט בולט לקניון האדום. מכאן יוצא כביש עפר נוח המסומן בסימון שבילים אדום, אשר מתאים לכל רכב. לאחר כקילומטר פונים ימינה בפיצול לסימון ירוק, וכעבור זמן קצר מגיעים לחניון לילה. כאן משאירים את הרכב וממשיכים רגלית במסלול הירוק.

המסלול: הקניון האדום הוא קטע קצר מתוך נחל שני. המסלול הירוק הולך בתוך ערוץ הנחל, שהולך ונהיה צר עד שהוא הופך למעוק גבוה בצבע אדום עז. מי שאינו מעוניין להכנס לחלק הצוקי יכול לעקוף את הטיפוס על ידי הליכה במסלול השחור, שיוצא מהמסלול הירוק מעט לפני הכניסה לקניון ומצטרף אליו מיד לאחר מכן. הקניון מאוד יפה, אבל קצר במידה כמעט מאכזבת. מי שאינו ממשיך לנחל שני יחזור כלעומת שבא מיד עם היציאה מהקניון. המסלול כולו אורך כקילומטר בכל כיוון, ולוקח שעה-שעתיים.

נחל שני, נחל רחם ונחל שחורת

אנחנו המשכנו ללכת במסלול הירוק, שמוביל במורד נחל שני. בקטע זה של הנחל, למרות שמו, אין זכר לאבנים האדומות שראינו בקניון, וזהו קטע הליכה די אופייני להרי הנגב. 4-5 קילומטר לאחר היציאה מהקניון מגיעים לפיצול עם מסלול אדום. המשכנו בו דרומה במעלה גבעה קטנה, במסלול שמשקיף אל תוך נחל רחם, היעד הבא שלנו. שני קילומטר נוספים מובילים אל מפגש עם סימון שבילים שחור ועם שביל ישראל. ממשיכים דרומה בשביל ישראל, בתוך ערוץ נחל רחם, ומגיעים כעבור כמה מאות מטרים אל נוה מדבר מפתיע, המכונה דקלי רחם. קבוצת דקלים מרשימה מציינת את המקום, אם כי לא ראינו מקור מים; כנראה שהדקלים ניזונים ממי תהום. זו נקודה מצוינת לעצור לבראנץ', אם כי גם הזבובים מכירים את המקום היטב.

מיד לאחר דקלי רחם מגיעים לפיצול עם מסלול כחול. המסלול הכחול לוקח אותנו במעלה נחל רחם, ולאחר עליה מתישה של כ-5 ק"מ מגיעים לנקודת ההטמנה. המחשבה היחידה במהלך העליה הזו: האם המים שלנו עדיין שם? במקרה הגרוע ביותר, אם גנבו לנו את המים, תכננו לתפוס טרמפ לאילת, אבל ממש לא רצינו לבטל את הטיול בגלל זה. בסופו של דבר, אכן המים המוטמנים נמצאו בדיוק במקום שבו השארנו אותם, וכאן עשינו חישוב קצר וגילינו שכל אחד מאיתנו סחב עוד בקבוק או שניים ספייר, ובמעמקי אחד התיקים נמצא גם מרק קפוא שהפשיר לאיטו ולצידו בקבוק יין איכותי, כך שנשארנו עם עודף לא מבוטל. בלב כבד שפכנו לאדמה משהו כמו 5 בקבוקים של מי עדן. את השאר סחבנו בחזרה כ-2 ק"מ במורד נחל רחם, עד לנקודת פיצול עם המסלול הירוק, שמוביל לנחל שחורת. (זה החלק של הטיול שבו סוחבים הכי הרבה, וכחלק מהפקת הלקחים מהטיול הקודם, דאגנו שכאן יהיו לנו כמעט רק ירידות עד לחניון הלילה.) 3-4 ק"מ נוספים של הליכה בנחל שחורת מובילים עד לפיצול עם המסלול האדום, אבל אנחנו ממשיכים במסלול הירוק, שנכנס לתוך קניון שחורת. בקצהו השני של הקניון, לאחר עוד כקילומטר על דרך עפר, ישנו חניון לילה שם, אפשר לישון. למחרת בבוקר חוזרים שוב דרך קניון שחורת אל נקודת הפיצול של המסלול האדום והירוק, ומשם ממשיכים על המסלול האדום לכיוון הגיא האבוד.

ואריאציות אפשריות: אם התמזל מזלכם ואתם מכירים מישהו מאילת עם רכב טוב, הוא יוכל להביא לכם את המים המוטמנים עד לחניון הלילה. כיף לכם. לחילופין, אם מגיעים לנקודת הפיצול של קניון שחורת בשעות היום, אפשר להשאיר את הציוד הכבד מוסתר מאחורי סלע, ולרדת את קניון שחורת וחזרה בלי ציוד (מדובר במסלול של כשעה וחצי). ההליכה הפתאומית בלי לסחוב 15 ק"ג על הגב היא שינוי מרענן, מרגישים כאילו אפשר לעוף.

קניון שחורת

הגעה ברכב: אל קניון שחורת מגיעים מכביש הערבה (כביש 90). סמוך לאבן ק"מ 20 ישנו שילוט לקניון שחורת ולעמודי עמרם, מכאן יוצאת דרך עפר משובשת עם סימון שבילים כחול. לאחר כ-2 ק"מ ישנו פיצול שמאלה עם סימון שבילים ירוק. ממשיכים בסימון הירוק עוד כ-2.5 ק"מ עד לחניון הלילה.

קניון שחורת עצמו הוא צר פחות מהקניון האדום, אבל הרבה יותר ארוך, ולכן מהנה לא פחות. ההליכה בתוך הקניון נמשכת כקילומטר, והיא כוללת מספר קטעי טיפוס, שאינם מתאימים לילדים קטנים. אפשר לחזור בדרך אחרת (מסלול אדום ואח"כ מסלול שחור), אבל אני חושב שכיף יותר לחזור שוב דרך הקניון. בסה"כ מדובר בטיול של שעה וחצי הלוך ושוב.

גיא אבוד

גם מי שלא עושה טיול של יומיים באילת יכול בהחלט להגיע אל הגיא האבוד, קניון קצר ומיוחד ביופיו, שנמצא לא רחוק מקניון שחורת. הוא אמנם פחות מוכר מהקניונים האחרים שעברנו בהם בטיול, אבל השם שלו קצת מוגזם, גם בגלל שאפשר לראות אותו די מרחוק וגם בגלל שכמויות הזבל במקום מעידות, לצערנו, שהוא כבר לא כל כך אבוד. לאחר שעוברים את קניון שחורת, מגיעים לפיצול השבילים הירוק והאדום שהוזכר לעיל. מכאן ממשיכים דרומה במסלול האדום (בו עובר גם שביל ישראל). המסלול מטפס בעליה תלולה, שאינה ארוכה במיוחד אבל דורשת מאמצים רבים אם סוחבים ציוד ואוכל ליומיים. 150 מטר גבוה יותר, מגיעים פתאום לנקודת תצפית יפה על ים סוף והרי אדום, בהחלט שווה את זה. מכאן יורדים בתלילות דרך תצורות סלע מעניינות אל תוך ואדי רחב ידיים, תחילתו של נחל רודד. כאן ישנו פיצול למסלול שחור קצרצר שנכנס לתוך הגיא האבוד - למעשה קניון צר וקצר שמסתיים בפתאומיות במפל יבש גבוה. צורות האבן המיוחדות להרי אילת יוצרות מקום מרשים מאוד.

חוזרים אל נקודת הפיצול וממשיכים מכאן במורד נחל רודד, במסלול המסומן בכחול. זהו מסלול רחב ונוח ועד מהרה הוא נהיה מסלול ג'יפים לא מעניין במיוחד. את רובו אפשר אפילו לעשות עם רכב גבוה, כך שאם יש לכם שתי מכוניות אתם יכולים לחסוך לעצמכם את הקילומטרים האחרונים של ההליכה. אם לא, ממשיכים בהליכה זריזה במסלול הכחול, למשך כ-7 ק"מ, עד שמגיעים לכביש הערבה, ממש ליד קיבוץ אילות. האוטובוסים המהירים לצפון עוצרים כאן, אבל כדאי להזמין בהם מקום, במיוחד אם אתם חוזרים במוצ"ש, כי פעמים רבות האוטובוס מלא לגמרי. (אפשר להתקשר למישהו ולבקש שיזמין לכם מקום באינטרנט עד שעתיים לפני הנסיעה, כשאתם כבר יודעים מתי בערך תגיעו לתחנה.)