מערת עלמה

(צביקה, רפי, איתמר, 28.9.07)

מערת עלמה היא המערה העמוקה ביותר בישראל, והביקור בה הוא חוויה ייחודית בארץ. המסלול נמשך 3-4 שעות, כולן בתוך המערה החשוכה לחלוטין, ורובו מורכב מטיפוס וזחילה לסירוגין. מדובר, לכן, במסלול למיטיבי לכת, והוא אינו מתאים לבעלי נטיה קלאסטרופובית או לבעלי פחד גבהים.

ציוד נדרש:

• בתוך המערה, כמובן, חשוך לחלוטין, וההליכה בה קשה וכוללת טיפוס והשתלשלות ממקומות גבוהים. לכן יש צורך בפנס אחד לפחות לכל מטייל. כמו כן, משך הטיול עשוי להיות ארוך ממשך החיים של הבטריה של הפנס, וכדאי לכן לדאוג לבטריות רזרביות לכל אחד מהפנסים. פנס ראש הוא הסוג המומלץ ביותר, שכן תזדקקו לשתי הידיים כדי לטפס.
• בירידה ההתחלתית, חבל באורך של כ-10 מטרים יכול להיות שימושי, אך אינו חיוני.
• המערה מלוכלכת מאוד, בעיקר מבוץ, אבל גם מכך שמסתובבים שם עטלפים רבים שעושים את הצרכים שלהם בדיוק איפה שאתם רוצים להניח את היד. צריך להביא בגדים שלא אכפת לכם ללכלך, אופטימלית - סמרטוטים שאתם הולכים לזרוק ממילא.
• יש צורך בנעלי הליכה טובות שכן המסלול כולל טיפוס והאבנים רטובות וחלקלקות.
• 2 ליטר מים לאדם מספיקים.

הגעה: נוסעים בכביש עכו-צפת (85) עד צומת חנניה, שם פונים שמאלה לצפת (כביש 866). ממשיכים לפי השילוט לכיוון קרית שמונה, קודם על כביש 89 ואז על כביש 886, עד שמגיעים לכפר ריחניה. כאן שמים לב למספר דרכי עפר שיוצאות מהכביש לצד ימין (ריחניה נמצאת מצד שמאל). אחד מהם מסומן בסימון שבילים אדום. זוהי דרך חצץ שמתאימה לרכב לא מפונק, והיא נמשכת כקילומטר וחצי, עד שהמסלול האדום פונה לדרך עפר שמתאימה לג'יפים בלבד. כאן אפשר להשאיר את הרכב ולהמשיך ללכת, פחות מקילומטר, לאורך המסלול האדום, עד לפתח המערה.

המסלול: פתח המערה גדול, וקשה לפספס אותו. המסלול מתחיל מירידה של כ-20 מטר לתוך אולם גדול המכוסה לשלשת יונים, אך זו תהיה הפעם האחרונה בשעות הקרובות בה נראה מרחב פתוח. קרוב לתחתית האולם ישנו פתח קטן, שלא נראה כאילו הוא מוביל לשום מקום. חץ לבן גדול יעזור לכם למצוא אותו. כאן יש וו מתכת אליו ניתן לחבר חבל, אבל הכניסה למערה אפשרית גם ללא חבל - בסלעים יש יתדות, רק צריך להזהר לא להחליק על הבוץ הרטוב. לאחר ירידה של כ-5 מטרים מתחיל המסלול עצמו. שימו לב לעקוב אחרי סימון השביל, כי ישנם פיצולים אחדים במערה ולא כדאי ללכת לאיבוד. הסימון כאן מורכב ממחזירי אור קטנים שקבועים בסלעים: מחזיר אור בצבע לבן מסמן את כיוון ההתקדמות, ומחזיר אור בצבע אדום מסמן את הכיוון חזרה ליציאה. לא תמיד ברור לאן הסימונים אמורים לכוון אתכם - אם נראה לכם שאתם מגיעים לקטע ללא מוצא, חזרו אחורה כמה מטרים ותראו אם אין כיוון אחר שאמורים ללכת בו.

במהלך הטיול תשמעו מדי פעם את העטלפים במערה. ברוב המקרים העטלפים יתרחקו מכם ולא תראו אותם. אם הם מתקרבים אליכם, השתדלו לא לסנוור אותם עם הפנסים שלכם. (העטלפים אינם מזיקים לבני אדם.)

המסלול אינו ארוך אבל כולל טיפוס וזחילה כמעט ללא הפסקה. במספר מקומות ישנם מעברים צרים מאוד, שדורשים זחילה על הגחון. אם כל זה נשמע לכם מגניב - מובטח לכם טיול מהנה ומיוחד.