(צביקה, יעל וקרן, 9.12.06)
התקציר: מסלול בדרום הגולן, כ-4 ק"מ הליכה. לא מעגלי. שני מפלים: המפל הלבן והמפל השחור, בהם יש זרימה כל השנה. מתאים לכל המשפחה, אם אתם משגיחים על הילדים במקומות הגבוהים.
מזג האוויר האביבי שיש לנו בחורף הזה גורם לכך שאנחנו מטיילים כמעט כל סופ"ש, והתוצאה היא שאני מאוד מתקשה להדביק את הקצב בבלוג. אז הנה טיול מלפני שבועיים, ויש כבר עוד אחד שאני אכתוב עליו בהזדמנות אחרת.
הדרישות שהובילו לבחירת הטיול הזה היו מגוונות וסותרות: טיול עם אוטו אחד, אבל עם מסלול מעגלי; בגולן, אבל במקום שלא היינו בו בזמן האחרון. בסוף הצלחנו למלא כמעט את כל הדרישות: אני ויתרתי על הדרישה המסורתית למסלול מעגלי ואפילו התנדבתי ללכת על הכביש ולהביא את האוטו בסוף. בתמורה קיבלנו מסלול יפה בדרום הגולן, שאמנם הייתי בו אי שם בזמן התיכון, אבל רובו ממש לא היה זכור לי. המקום קצת פחות מרשים מהנחלים הגדולים בצפון הגולן (זויתן, יהודיה ומשושים), אבל בהחלט מוצלח ושווה ביקור, והעובדה שהיינו שם כמעט לבד - למרות שמדובר בשבת חורפית וחמימה - היתה יתרון גדול שבוודאי לא היינו זוכים לו במקומות מתוירים יותר.
המסלול, שמסומן באדום לכל אורכו, נמשך משהו כמו 4 ק"מ, בין המושבים אלי-עד ואבני-איתן שבדרום רמת הגולן. מי שמגיע עם רכב אחד, כמונו, יצטרך לחזור באותה הדרך, או ללכת משהו כמו 5 ק"מ נוספים על הכביש, מה שלוקח כשעה. במקור תכננו להתחיל את המסלול באבני-איתן, שם המסלול מתחיל ממש בתוך המושב, מתוך מחשבה שהאוטו יישמר טוב יותר. אבל הגענו לשם וגילינו שמדובר במושב דתי, ואי אפשר להכנס אליו בשבת. בשלב הזה עוד חשבנו שאולי לא נחזור דרך הכביש, ולכן החלטנו לחזור מערבה ולהשאיר את האוטו בקצה השני, ליד מושב אלי-עד. כאן דווקא יש חניון מסודר ליד תחילת המסלול. אבל מי שרוצה יכול גם להשאיר את האוטו בכניסה לאבני-איתן - ראינו אנשים שעשו את זה.
המסלול מתחיל בירידה לתוך יובל של נחל אל-עד, שהיה יבש בזמן הביקור שלנו (לא מפתיע לאור העובדה שהחורף עדיין לא ממש התחיל השנה). בין שיחי הקקטוס אפשר להגיע למפל שבטח נראה מוצלח יותר כשזורמים בו מים, אבל הנוף מרשים גם ככה ואפשר לראות את קצה הכנרת מכאן. יש גם נשרים: לא כל כך הרבה כמו בגמלא הקרובה, אבל ראינו אחד בזמן שעצרנו לארוחת בוקר.
בהמשך, המסלול מתחבר אל נחל אל-על עצמו, ומתחיל לעלות במעלה הנחל. לאחר זמן קצר מגיעים למפל הלבן (שקרוי כך בגלל אבן הגיר באיזור הזה). קצת לפני שמגיעים למפל יש התפצלות מהמסלול האדום למסלול מסומן ללא צבע (שני פסים לבנים שביניהם אין צבע). הפיצול יורד כמה עשרות מטרים ומגיע לתחתית המפל. בהמשך המסלול האדום מגיעים ממש עד לחלק העליון של המפל.
מכאן ממשיכים במעלה הנחל, ועוברים בהדרגה לאיזור של אבן בזלת, מה שמעיד על כך שאנחנו מתקרבים למפל השחור. המפל השחור קטן יותר, אבל נמצא במיקום הרבה יותר יפה: בתחתיתו יש בריכה גדולה יותר וזה מקום טוב להפסקת צהריים מאוחרת.
מכאן נשארת עליה תלולה, אבל קצרה מאוד, עד שמגיעים בחזרה לגובה של רמת הגולן, ממש ליד השער האחורי של אבני-איתן. בנקודה זו מסומן במפה שביל עפר שאמור להוביל בחזרה אל אלי-עד ואל המכונית, אבל אנחנו לא הצלחנו למצוא אותו. בלית ברירה עברנו עם התיקים ובגדי הטיולים דרך המושב, אמרנו יפה שבת שלום לכל האנשים הלבושים לבן שחזרו מבית הכנסת. בסופו של דבר יעל וקרן חיכו בתחנת האוטובוס מחוץ ליישוב בזמן שאני חזרתי להביא את האוטו.
מבחינת זמנים, המסלול עצמו לקח משהו כמו 4 שעות בהליכה מאוד נינוחה, וההליכה בחזרה לאוטו - עוד שעה בערך. הנסיעה מחיפה לוקחת קצת יותר משעה וחצי, כך שזה מתאים בהחלט ליום שבת קצר: חזרנו לחיפה ממש עם רדת החשיכה.
התקציר: מסלול בדרום הגולן, כ-4 ק"מ הליכה. לא מעגלי. שני מפלים: המפל הלבן והמפל השחור, בהם יש זרימה כל השנה. מתאים לכל המשפחה, אם אתם משגיחים על הילדים במקומות הגבוהים.
מזג האוויר האביבי שיש לנו בחורף הזה גורם לכך שאנחנו מטיילים כמעט כל סופ"ש, והתוצאה היא שאני מאוד מתקשה להדביק את הקצב בבלוג. אז הנה טיול מלפני שבועיים, ויש כבר עוד אחד שאני אכתוב עליו בהזדמנות אחרת.
הדרישות שהובילו לבחירת הטיול הזה היו מגוונות וסותרות: טיול עם אוטו אחד, אבל עם מסלול מעגלי; בגולן, אבל במקום שלא היינו בו בזמן האחרון. בסוף הצלחנו למלא כמעט את כל הדרישות: אני ויתרתי על הדרישה המסורתית למסלול מעגלי ואפילו התנדבתי ללכת על הכביש ולהביא את האוטו בסוף. בתמורה קיבלנו מסלול יפה בדרום הגולן, שאמנם הייתי בו אי שם בזמן התיכון, אבל רובו ממש לא היה זכור לי. המקום קצת פחות מרשים מהנחלים הגדולים בצפון הגולן (זויתן, יהודיה ומשושים), אבל בהחלט מוצלח ושווה ביקור, והעובדה שהיינו שם כמעט לבד - למרות שמדובר בשבת חורפית וחמימה - היתה יתרון גדול שבוודאי לא היינו זוכים לו במקומות מתוירים יותר.
המסלול, שמסומן באדום לכל אורכו, נמשך משהו כמו 4 ק"מ, בין המושבים אלי-עד ואבני-איתן שבדרום רמת הגולן. מי שמגיע עם רכב אחד, כמונו, יצטרך לחזור באותה הדרך, או ללכת משהו כמו 5 ק"מ נוספים על הכביש, מה שלוקח כשעה. במקור תכננו להתחיל את המסלול באבני-איתן, שם המסלול מתחיל ממש בתוך המושב, מתוך מחשבה שהאוטו יישמר טוב יותר. אבל הגענו לשם וגילינו שמדובר במושב דתי, ואי אפשר להכנס אליו בשבת. בשלב הזה עוד חשבנו שאולי לא נחזור דרך הכביש, ולכן החלטנו לחזור מערבה ולהשאיר את האוטו בקצה השני, ליד מושב אלי-עד. כאן דווקא יש חניון מסודר ליד תחילת המסלול. אבל מי שרוצה יכול גם להשאיר את האוטו בכניסה לאבני-איתן - ראינו אנשים שעשו את זה.
המסלול מתחיל בירידה לתוך יובל של נחל אל-עד, שהיה יבש בזמן הביקור שלנו (לא מפתיע לאור העובדה שהחורף עדיין לא ממש התחיל השנה). בין שיחי הקקטוס אפשר להגיע למפל שבטח נראה מוצלח יותר כשזורמים בו מים, אבל הנוף מרשים גם ככה ואפשר לראות את קצה הכנרת מכאן. יש גם נשרים: לא כל כך הרבה כמו בגמלא הקרובה, אבל ראינו אחד בזמן שעצרנו לארוחת בוקר.
בהמשך, המסלול מתחבר אל נחל אל-על עצמו, ומתחיל לעלות במעלה הנחל. לאחר זמן קצר מגיעים למפל הלבן (שקרוי כך בגלל אבן הגיר באיזור הזה). קצת לפני שמגיעים למפל יש התפצלות מהמסלול האדום למסלול מסומן ללא צבע (שני פסים לבנים שביניהם אין צבע). הפיצול יורד כמה עשרות מטרים ומגיע לתחתית המפל. בהמשך המסלול האדום מגיעים ממש עד לחלק העליון של המפל.
מכאן ממשיכים במעלה הנחל, ועוברים בהדרגה לאיזור של אבן בזלת, מה שמעיד על כך שאנחנו מתקרבים למפל השחור. המפל השחור קטן יותר, אבל נמצא במיקום הרבה יותר יפה: בתחתיתו יש בריכה גדולה יותר וזה מקום טוב להפסקת צהריים מאוחרת.
מכאן נשארת עליה תלולה, אבל קצרה מאוד, עד שמגיעים בחזרה לגובה של רמת הגולן, ממש ליד השער האחורי של אבני-איתן. בנקודה זו מסומן במפה שביל עפר שאמור להוביל בחזרה אל אלי-עד ואל המכונית, אבל אנחנו לא הצלחנו למצוא אותו. בלית ברירה עברנו עם התיקים ובגדי הטיולים דרך המושב, אמרנו יפה שבת שלום לכל האנשים הלבושים לבן שחזרו מבית הכנסת. בסופו של דבר יעל וקרן חיכו בתחנת האוטובוס מחוץ ליישוב בזמן שאני חזרתי להביא את האוטו.
מבחינת זמנים, המסלול עצמו לקח משהו כמו 4 שעות בהליכה מאוד נינוחה, וההליכה בחזרה לאוטו - עוד שעה בערך. הנסיעה מחיפה לוקחת קצת יותר משעה וחצי, כך שזה מתאים בהחלט ליום שבת קצר: חזרנו לחיפה ממש עם רדת החשיכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה