מערת נמר

(סבא, אבא ויותם, 9.5.08)

הגליל העליון הוא איזור עם מערות רבות, במיוחד בחלקו המערבי. מערת נמר היא יחסית גדולה, ויש בה נטיפים וזקיפים - אך ההליכה בה דורשת זחילה וטיפוס על יתדות, כך שאינה מתאימה לכל אחד. (אנחנו הלכנו עם יותם, בן חצי שנה. הצלחנו רק להכנס לחדר הראשון במערה, וגם זה בקושי.)

כדי להכנס למערה יש להצטייד בפנסים.

הגעה: נוסעים צפונה על כביש 70 עד לכביש הצפון (כביש 899). ממשיכים מזרחה כ-3 ק"מ, עד לפניה לקיבוץ אדמית. כאן פונים שמאלה ומטפסים במעלה ההר אל רמת אדמית. בדיוק 2.5 ק"מ אחרי הפניה, אפשר להחנות את הרכב בימין הכביש בשטח עפר קטן. מהחניה, יורדים ברגל 50 מטר במורד הכביש ומגיעים לסימון ירוק. זו נקודת ההתחלה של המסלול.

שימו לב: עד לאחרונה, קטע מסלול זה היה מסומן בשחור. ההוצאה האחרונה של מפת הגליל העליון (מהדורת 2007) עדיין מסמנת את השביל בשחור. על פי מפה זו, המסלול ממשיך צפונה עד לקיבוץ חניתה. ואולם מסלול זה מבוטל מסיבות בטחוניות (חלקו עובר קרוב מאוד לגדר המערכת). כנראה שהחליטו לא לקחת סיכון ולבטל לחלוטין את הסימון השחור, ואת תחילתו (הקטע שמגיע עד למערת נמר) לשנות לצבע ירוק. כך או כך, בשטח אפשר לראות רק סימון ירוק (ומדי פעם, סימון שחור מחוק).

המסלול: מנקודת ההתחלה יורדים במסלול תלול אך לא קשה, אל עבר אפיק נחל נמר. כעבור כ-500 מטר מגיעים לפיצול עם מסלול "שקוף" (שני פסים לבנים שביניהם אין צבע). פיצול זה יוביל אותנו אל המערה. מבחוץ נראה שהמערה אינה מאוד גדולה, אך זהו מראה מטעה: לאחר זחילה קצרה המערה נפתחת לחדר גדול. מכאן אפשר להמשיך במסלול שמסומן באמצעות מחזירי אור עגולים קטנים: מחזיר אור לבן מסמן את כיוון ההתקדמות אל תוך המערה, ומחזיר אור צהוב - את כיוון היציאה.

לאחר הסיור במערה, חוזרים אל המסלול הירוק. המסלול הירוק ממשיך מכאן לתוך אפיק נחל נמר, ויורד איתו עד לכביש הצפון (אל הצומת עם כביש המוביל לאדמית, בו עברנו קודם). אבל אם יש לכם רק מכונית אחת, מומלץ פשוט לחזור כלעומת שבאתם, אחרת תצטרכו ללכת 2.5 ק"מ ברגל בכביש צר ומתפתל בחזרה אל המכונית.

מסלול קצר נוסף שאפשר לעשות בסביבה הינו מערת קשת.

נחל נשר

(צביקה, איתן, יותם, 26.4.08)

נחל נשר הוא נחל קטן ויפה שיורד מקו פרשת המים ברכס הכרמל אל העיר נשר. המסלול שלנו עוקב אחר הנחל לאורך כמחצית מאורכו, ואז חוזר בחזרה לנקודת ההתחלה. זהו מסלול לא ארוך (כ-2 ק"מ בכל כיוון), ולא במיוחד קשה מבחינה טכנית. הוא כולל מספר מקרים של טיפוס על מפלים יבשים קטנים. עם נעליים טובות, כל אחד יכול לעשות זאת (מלבד אולי ילדים קטנים).

נקודת ההתחלה: המסלול מתחיל בצומת דמון - המפגש בין כביש 672 (חיפה-עספיא) וכביש 721 (לבית אורן). בצומת ישנו משטח עפר גדול שבו אפשר להחנות את הרכב. בחלק הצפוני של הצומת, ליד גדר בטחון נמוכה, מתחיל הסימון האדום, אם כי קצת קשה למצוא אותו כי אין שילוט. (הסימון במפה נראה כאילו נקודת ההתחלה היא כ-100 מטר ממזרח לצומת, אך זה אינו נכון.)

המסלול: המסלול מתחיל בהליכה באחו פורח ורחב ידיים, אך לאחר כ-500 מטר נכנס לאפיק נחל נשר, שם ממשיכים עד סוף הטיול. אורכו של המסלול כ-2 ק"מ (בכל כיוון), אך ההליכה היא בתוואי לא קל ולכן יש לקחת בחשבון הליכה של שעה עד שעה וחצי בכל כיוון.

נקודת הסיום: המסלול האדום מתחבר לכביש 7212, כביש צר ומתפתל שיורד מהכרמל אל עבר נשר. כאן מסתיים הסימון האדום. מהו עושים מפה? אפשרות אחת היא לחזור כלעומת שבאנו (מה שאנחנו עשינו). אפשרות אחרת היא להשאיר רכב נוסף בנקודת הסיום (מקום חניה אפשרי הוא בתחילת דרך נוף כרמל, המסומנת בסימון שבילים ירוק). אפשר גם להאריך קצת את המסלול, ללכת על דרך נוף כרמל, ולחזור דרך שביל ישראל אל עספיא; מכאן בהליכה של כקילומטר וחצי אפשר לחזור לצומת דמון ואל המכונית.

נחל מערות

(צביקה, יעל ויותם, 22.4.08)

נחל מערות שליד עתלית הוא אתר שמתאים לטיול של שעה וחצי עד חצי יום. במקום יש ריכוז של מערות טבעיות, שחלקן שמשו למגורים של האדם הקדמון במשך תקופה ארוכה. הסיור במערות האדם הקדמון הוא בתשלום ובליווי מדריך של רשות הטבע והגנים. מלבד זאת, ישנם מספר מסלולי טיול בנחל עצמו, שאינם בתשלום. כל המסלולים מתאימים גם לילדים.

הגעה: יורדים מכביש החוף (כביש 2) במחלף עתלית, נוסעים מזרחה לצומת אורן ושם פונים דרומה אל כביש החוף הישן (כביש 4). נוסעים דרומה, עוברים את קיבוץ עין כרמל, ולאחר כ-300 מטר פונים שמאלה לנחל מערות. כאן יש חניון מוסדר (בלא תשלום).

מערות האדם הקדמון

הסיור במערות הוא בתשלום, ובשבתות וחגים הוא אפשרי רק בליווי מדריך (אבל לפחות כשאנחנו היינו, ההדרכה היתה דווקא מעניינת). מדובר במסלול הליכה של כשעה, שכולל ביקור בשלוש מערות שבהן נמצאו שרידים רבים של התיישבות קדומה. בין היתר אפשר לראות כלי ציד שונים שנבנו מאבנים ומעצמות, וכן העתק של שלד של אדם שנקבר עם מעין שרשרת על ראשו. שתי המערות הראשונות קטנות ולא ניתן להכנס אליהן, אך אל המערה השלישית נכנסים ושם גם אפשר לראות סרט קצר על האדם הקדמון (לא משהו).

המסלול כאן קל ונוח מאוד גם לילדים קטנים. הקושי העיקרי הוא טיפוס של כ-50 מדרגות בתחילת הדרך.

נחל מערות

המעוניינים במסלול טיול קצת יותר ארוך יכולים להכנס לתוך נחל מערות עצמו. זהו מסלול מעגלי של כ-3 ק"מ, והכניסה אליו היא חינם.

מחניון נחל מערות, הולכים אל בקתת הכניסה לאתר, עוברים אותה, וממשיכים ישר (מזרחה) לתוך הנחל. המסלול מסומן בכחול, וממשיך כקילומטר בתוך ערוץ הנחל, לפני שהוא עולה ומטפס על הגדה הדרומית של הנחל. בהדרגה נפתח הנוף לעבר הים התיכון ואפשר לראות את עתלית ואת היישובים הסמוכים. לאחר טיפוס לא קשה (עליה של כ-150 מטר) מגיעים אל הרכס, הולכים זמן קצר בחורשה נעימה, ויורדים מצידו השני. כאן המסלול מתחיל לחזור מערבה, ולבסוף נפגש עם מסלול ירוק שמחזיר אותנו לחניון.

מונפור

(צביקה ויעל, 8.4.08)

המונפור הוא אחד מכמה מבצרים מבודדים שבנו הצלבנים בישראל ונותרו על תילם עד היום (שניים אחרים הם כוכב הירדן ומבצר נמרוד). הוא נמצא בגליל העליון, בכתף הר המשקיף על נחל כזיב.

המסלול המומלץ למונפור מתחיל מפארק גורן, יורד אל תוך נחל כזיב, ואז עולה אל מבצר המונפור. המסלול אינו מעגלי. (ישנה גם אפשרות להגיע למבצר מהכיוון השני - ממצפה הילה או ממעליא - אבל זו דרך פחות יפה.)

המסלול אל המונפור מתחיל מ"תצפית המונפור" שבפארק גורן, משם ניתן לראות את שביל ההליכה שיורד אל הנחל ועולה בחזרה. מכאן יורדים כ-200 מטר לתוך ערוץ נחל כזיב, ואז עולים כ-300 מטר אל המבצר. המסלול כולו מסומן אדום. שביל ההליכה הוא רחב ונוח מאוד מבחינה טכנית, אבל העליה עשויה להיות קצת מתישה למי שאינו רגיל לכך. החזרה לפארק גורן היא מאותה הדרך. בסך הכל המסלול לוקח כ-4 שעות בהליכה נינוחה, כולל סיור של שעה במבצר.

הגעה: ראו בפוסט של פארק גורן.

עמק השלום

(צביקה, יעל, יותם, רפי, ומשפ' קיסר, 15.3.08)

"עמק השלום" הוא שם לא רשמי למסלול טיול קצר בנחל השניים, קרוב ליקנעם (20 דקות נסיעה מזכרון-יעקב). הרעיון במסלול, שאותו טיפחה עמותת לטם, הוא לאפשר גם לנכים להגיע לאיזורי טבע יפים ומיוחדים. לשם כך, השביל כולו סלול (חלקו אספלט, חלקו גשרים מעץ), ובנוי כך שהוא מגיע ממש עד לנקודות היפות בנחל. אם אתם לא צמודים לכסא גלגלים, תוכלו להמשיך את המסלול בדרכי עפר שונות שמסתובבות בעמק, ולמצוא לכם פינה שקטה לפיקניק.

המסלול עובר לאורך קטע יפה של נחל השניים ומגיע לפתחן של כמה מערות קטנות מאוד, שאפשר להכנס אליהן. בסך הכל זהו מסלול נחמד, אבל למרבה הצער, השביל צר למדי, ובשבתות יפות כמו זו שהיתה השבוע, האיזור מלא כל כך במטיילים שצריך ממש לפלס דרך ביניהם, וקשה לי לראות איך מישהו בכסא גלגלים היה מסתדר שם. גם שבילי העפר שמסביב היו מלאים בכל מיני כלי רכב ממונעים, החל מרכבי היי-טק ועד לטרקטורונים, ועל שולחן פיקניק פנוי לא היה מה לדבר. יתכן שבמהלך השבוע האיזור ריק יותר, אבל בשבת אביבית ממש לא כדאי להתקרב לכאן.

הגעה: בניגוד לכתוב במקומות אחרים באינטרנט, אין כניסה לאתר דרך יקנעם מושבה, וגם לא דרך קיבוץ הזורע. במקום זאת, יש לנסוע על כביש 66 אל היציאה הדרומית של קיבוץ הזורע (אם באים מצפון, צריך לעבור את הכניסה הראשית של קיבוץ הזורע, לחלוף על פני תחנת דלק, ואז לפנות ימינה). כאן ישנם כבישים רבים שנוסעים בתוך יער הזורע (יער נטוע של קק"ל) ועולים על הר גחר הסמוך. ישנו כביש שעוקף את ההר ומגיע ישירות לעמק השלום, אבל אם אתם לא ממהרים, דווקא כדאי לעלות בכביש הצר ולהסתכל על נופי עמק יזרעאל. הכביש עולה אל פסגת הר גחר, שם יש איזור פיקניק קטן, ואז יורד חזרה בצד המערבי של ההר. רק לאחר שיורדים מההר מתחיל שילוט לעמק השלום.