רולרבליידס ביום כיפור 2

(איתי, אלה, ניצן, צביקה, יום כיפור תשס"ח)

עכשיו זו כבר מסורת - אחרי הטיול במרכז בשנה שעברה, החלטנו הפעם לנסות להגיע מחיפה לתל-אביב על רולרבליידס. המטרה הזו היתה כנראה קצת מוגזמת בשביל רמת הכושר שלנו, אבל הצלחנו לעשות סיבוב של משהו כמו 50 ק"מ.

יצאנו בסביבות 7:30 בירידה ברגל מחיפה, דרך נשר, כי ירידה ברולרבליידס בכבישים המפותלים של העיר לא התאימה לרמת המיומנות שלנו. לקח בערך שעה להגיע לתחתית של נשר, שם פגשנו את איתי. מכאן חצינו את העיר התחתית של חיפה. כאן דווקא היתה מדי פעם תנועה, אבל הכביש היה יחסית רחב כך שיכולנו לראות מכוניות שמגיעות. מומלץ במצבים כאלה לנסוע נגד כיוון התנועה - כך רואים את המכוניות מרחוק ואפשר לזוז הצידה.

עלינו על כביש החוף, ונסענו בו עד מחלף זכרון. כאן כמעט שלא היתה תנועה, וגם הכביש היה סלול טוב ודי שטוח. מצד אחד רואים את הים, מצד שני רואים את הכרמל - מסלול רולרבליידס אידאלי, חבל שרוב הזמן תופסות אותו מכוניות.

במחלף עתלית ירדנו ואכלנו ארוחת צהריים בחורשה קטנה ומוזנחת של קק"ל. במחלף זכרון ראינו שאין סיכוי להמשיך עוד הרבה, אז ירדנו מהכביש המהיר והחלטנו לחזור דרך הכביש הישן. בפורדיס, באופן לא ממש מפתיע, היתה דווקא לא מעט תנועה ומומלץ לא לעבור במקום אם אפשר. גם המשך הנסיעה בכביש הישן היתה פחות מוצלחת - הכביש סלול הרבה פחות טוב, וצר יותר. אמנם, אחרי פורדיס כמעט לא היתה תנועה, אבל כשמגיעה מכונית בכל זאת צריך לרדת לשוליים הצרים, שמכוסים לא פעם באבנים. כפיצוי, הכביש עובר הרבה יותר קרוב לכרמל, ואפשר לראות אותו צבוע בגווני שקיעה.

בסופו של דבר הגענו, לקראת השקיעה לפניה לעין הוד (לא רחוק ממחלף עתלית שבו אכלנו צהרים). כאן התמוטטנו וחיכינו עוד שעה-שעתיים עד שגם אנשים שפויים יתחילו לנסוע בכבישים, ואז אספו אותנו והחזירו אותנו הביתה.

כמה הערות תכנוניות: בכל תחנת דלק שבה עצרנו היה אפשר למלא מים, כך שלא צריך לסחוב עליכם יותר מדי - 2-3 ליטר לאדם מספיקים בהחלט. ברוב תחנות הדלק יש גם שירותים פתוחים. כדאי להביא הרבה אוכל - מוציאים הרבה אנרגיה במהלך היום, ובהפסקות נהיים רעבים.

ממחצבות קדומים לחניון האגם וחזרה

(צביקה ויעל, 8.9.07)
(אנחנו ומשפ' מיכאלי, 15.11.08)

מחצבות קדומים וחניון האגם הם שני חניונים בכרמל, ליד בית אורן, מהם יוצאים מסלולי טיול רבים. המסלול הקצר שעשינו בשבת הוא מסלול מעגלי שעובר ביניהם. אורכו רק קילומטר וחצי, כך שאפשר בקלות לעשות אותו תוך שעה-שעתיים לפני השקיעה.

מחצבות קדומים הוא שמו של אתר עתיק שבו נהגו לחצוב סלעים לבנייה. המקום נמצא לצידו של כביש עתלית-בית אורן, וניתן להגיע אליו כמעט ללא הליכה. כילד אהבתי לטפס על הסלע החשוף, שהחציבה השאירה בו מעין מדרגות, ואני עדיין מופתע כשאני מגיע לשם ורואה שהסלע הוא בסך הכל בגובה של כעשרה מטרים.

מחניון העפר שליד מחצבות קדומים יוצאים מספר מסלולי טיול. אנחנו הלכנו במסלול הירוק, שיורד לתוך אפיק נחל אורן, ומגיע לטחנת הקמח העתיקה שאותה כבר הזכרתי בעבר. מכאן פונים ימינה למסלול האדום, שממשיך במורד הנחל. לאורך נחל אורן אפשר לראות צמחי פטל והרדוף, ומדי פעם אפשר להגיע אל מרכז האפיק, שם יש קצת מים, אפילו בקיץ.

לאחר הליכה קלה מגיעים לאגם המלאכותי (והיבש) שעל שמו קרויה נקודת האמצע של הטיול. לאחר שנחצה את הכביש ונמשיך במסלול האדום, נגיע לחניון עצמו, ובו שולחנות פיקניק, מים זורמים ושירותים. מכאן נפנה ימינה ונמצא את המסלול השחור, שעולה בחזרה לנקודת ההתחלה. מסלול זה צמוד לכביש עתלית-בית אורן, ולכן הוא אינו שקט במיוחד, כך שאם יש לכם שתי מכוניות, יכול להיות שעדיף לכם לוותר על החלק הזה ולסיים את המסלול בחניון האגם.

לאחר עליה קצרה ולא מאוד תלולה, נגיע למפגש עם שביל כחול, שם נפנה ימינה ונגיע במהירות בחזרה למחצבות קדומים, נקודת ההתחלה שלנו.

הגעה לנקודת ההתחלה: מכיוון תל-אביב, יורדים מכביש החוף (כביש 2) במחלף עתלית, נוסעים מזרחה כקילומטר עד לכביש הישן (כביש 4), ושם פונים שמאלה ומיד ימינה. עולים בכביש המתפתל כמה קילומטרים, עד שרואים את המחצבות מימין הדרך. כמאה מטר לפני המחצבות יש חניון עפר. אם הגעתם לבית אורן, סימן שפיספסתם - צריך להסתובב ולחזור כקילומטר.

חוף הבונים וחוף דור (טנטורה)

(יעל וצביקה, 1.9.07)

חוף הבונים וחוף דור (הקרויים גם על שם הכפר הערבי שהיה במקום עד 1948, טנטורה), הינם שני חופים פופולריים (=צפופים), שנמצאים על רצועת החוף שליד הכרמל, בין זכרון יעקב לעתלית. רצועת החוף שביניהם היא שמורת טבע, בה יש שביל הליכה יפהפה שעובר בפינות שקטות (אפילו בימי הקיץ שבהם, במקומות אחרים, קשה לראות את הים מרוב אנשים). במסלול ההליכה אפשר לראות פריחת חוף, ציפורים שנמשכות לבריכות הדגים הסמוכות, ותצורות סלע מיוחדות.

הגעה: אם באים מהמרכז, יורדים מכביש החוף במחלף זכרון יעקב, וממשיכים צפונה על הכביש הישן (כביש 4). פונים שמאלה לכיוון מושב הבונים וממשיכים בכביש צר עד לשער המושב. במקום להכנס למושב, פונים ימינה וממשיכים לפי השילוט על דרך משובשת (מתאימה לרכב לא מפונק) לחוף הבונים. ניתן לחנות כ-500 מטר מהחוף עצמו ולהמשיך ברגל כדי להמנע מהתשלום בכניסה (זאת, כנראה, בשל החוק האוסר על גביית תשלום בכניסה לחופים). לחילופין אפשר לשלם 23 ש"ח לרכב פרטי ולחנות ממש על שפת החול.

מהחוף המוסדר, בו יש שירותים וקיוסק קטן, ישנו שילוט בולט למסלול הליכה מסומן באדום, שממשיך דרומה לאורך החוף עד לחוף הבונים, כ-3 ק"מ דרומה יותר. במהלך המסלול תוכלו למצוא מפרצונים קטנים, ועם קצת מזל תוכלו לבחור לכם מפרץ פרטי משלכם לפיקניק או שכשוך במים. (הרחצה במים אסורה בכל החופים באיזור שכן אין שם מציל.)

ההליכה נוחה ברובה, ולוקחת שעה או שעה וחצי בכל כיוון. אם אתם מתכוונים ללכת את שני הכיוונים, מומלץ להגיע כשעתיים לפני השקיעה. בחודשי הקיץ (במיוחד באוגוסט) אפשר לראות את פריחת חבצלת החוף (בתמונה), ובחורף אפשר למצוא צבעונים, כך שזה באמת טיול לכל ימות השנה.

הבניאס

(צביקה, איתן, רפי ואיתמר, 16.8.07)

הבניאס (נחל חרמון), אחד משלושת מקורות הירדן, הוא נחל איתן שבו זרימה חזקה כל ימות השנה, ולכן הוא מתאים לטיול אפילו בימי אוגוסט החמים ביותר. הפארק הלאומי נחל חרמון כולל מספר אתרים שונים: מעיינות הבניאס, בריכות נוי מלאכותיות, שרידי עיר צלבנית עתיקה, מקדש לאל פאן, מסלול הליכה לאורך הנחל, וכמובן מפל הבניאס - מהמפלים המרשימים ביותר במדינה. במקום ישנם גם שולחנות פיקניק, ובהתאם לרמת העניין שלכם, ניתן לבלות בו בין שעה לחצי יום. בנוסף, אפשר להמשיך את הטיול במורד הנחל, מחוץ לתחום הגן הלאומי (ומחוץ לשמורת הטבע), שם ישנן מספר נקודות בהן הכניסה למים אפשרית. באחד מהם ניתן למצוא שרידים של טנק סורי ישן, שנפגע ונפל לתוך הנחל במהלך מלחמת ששת הימים.

את הביקור בבניאס אפשר לשלב עם ביקור בקלעת נמרוד (זכרו לקנות כרטיס כניסה משולב), ו/או במסלול הליכה בנחלים היפים שבסביבה: נחל חזורי ונחל גובתה שמובילים מקלעת נמרוד למעיינות הבניאס, ונחל חרמון שממשיך מהמעיינות לקיבוץ שניר ולמושב שאר ישוב.

לפני שנתחיל, נספר מה הביקור אינו מכיל: אין כמעט מקומות שבהם ניתן להכנס למים. בחלקים ממסלול ההליכה מותר לשכשך רגליים בבריכות העתיקות, אבל לא יותר מזה. הכניסה למים פוגעת בצמחיה ובבעלי החיים, ובכל מקרה, פקחים של רשות הטבע מסתובבים שם ומשגיחים. מי שרוצה להכנס למים יכול לעשות זאת בהמשך הנחל, מחוץ לשמורה.

כמו כן, כדאי להזהיר שהמקום הוא אתר פופולרי לטיולים, ונדיר להגיע אליו בלי למצוא שם קבוצות גדולות. הכניסה לאתר בתשלום (23 ש"ח למבוגר).

הגעה: נוסעים צפונה על כביש 90, עוברים דרך קרית שמונה, ולקראת היציאה מהעיר שמים לב לשילוט לכביש 99, לכיוון מַסְעָדֶה. כאן פונים ימינה לכביש 99 ונוסעים 11 ק"מ עד לפארק, שנמצא משמאל לכביש.

ממש ליד הכניסה נמצאים מעיינות הבניאס, שזורמים לתוך שלוש בריכות מלאכותיות. בשטח פזורים עצי תאנה ורימון, גפנים ושיחי פטל, ובעונה המתאימה (קיץ) אפשר לקטוף ולאכול. כמובן שהאטרקטיביות של המקום לא נעלמה מהתושבים הקדומים של האיזור, ובמקום יש שרידי עיר קדומה וכן מקדש לאל היווני פאן (שממנו נגזר שמו המקורי של הנחל, פניאס).

ליד הבריכות מתחיל מסלול הליכה נוח לאורך הנחל. אורך המסלול כשעה, וסופו במפל הבניאס. אלה שאינם מסוגלים ללכת במסלול זה יכולים להגיע ישירות למפל מהכניסה המערבית של הגן הלאומי, אבל גם במקרה זה יש צורך לרדת בשביל קצר ותלול אל תוך הנחל.

לא רחוק ממפל הבניאס, וסמוך לשביל שעולה לכניסה המערבית, מתחיל מסלול מסומן בשחור, שבניגוד לשאר המסלולים בפארק - אינו משולט. זהו מסלול יפה בפני עצמו, שמתאים למי שרוצה להאריך קצת את הטיול ואינו צריך לחזור לנקודת ההתחלה. אם תלכו בו, תגיעו עד מהרה לקצה הפארק הלאומי. שער היציאה פתוח בדרך כלל, אבל נסגר זמן מה לפני סגירת הפארק. אם בכל זאת הגעתם וגיליתם שהשער סגור, תצטרכו לעלות לכניסה המערבית ולבקש מהשומר לרדת אתכם ולפתוח לכם את השער.

מכאן ממשיך המסלול לאורך הגדה הצפונית של הבניאס, כשמדי פעם תוכלו להציץ ולראות את הנחל זורם בתוך קניון מרשים. כקילומטר מאוחר יותר תראו שלט קטן עליו כתוב "הטנק הסורי". השלט מפנה לירידה מהמסלול המסומן אל הנחל עצמו, שם תראו טנק סורי הפוך שנפל לנחל במהלך מלחמת ששת הימים. השלטים במקום אוסרים על כניסה למים; רוב המטיילים מתעלמים.

לאחר שתחזרו למסלול, תגיעו עד מהרה לשביל שעולה לקיבוץ שניר, שם תוכלו להשאיר את המכונית. לחילופין, ניתן להמשיך במסלול השחור עד לכניסה לשאר ישוב. דרך זו מכילה כמה נקודות נוספות בהן אפשר להכנס למים, אבל מעבר לכך היא לא במיוחד מעניינת, וחלקה דרך עפר בה נוסעים טרקטורונים רבים.

קלעת נמרוד

(צביקה ויעל, 19.11.2005)
(יום הולדת לאיתן, 11.12.2009)

מבצר גדול ומרשים ביותר בצפון רמת הגולן, שנבנה על ידי האיובים והממלוכים. מסלול טיול קצר שמתאים לכל המשפחה, ואפשר גם לשלב אותו עם טיול בנחל חזורי ונחל גובתא הסמוכים (למיטיבי לכת), או בבניאס (לכל המשפחה). הכניסה בתשלום. ישנה חניה ממש ליד המצודה, אך המצודה עצמה יחסית גדולה והסיור בה כולל הליכה של כ-1.5 ק"מ.

גודלו של המבצר ומיקומו האסטרטגי גורמים לכך שניתן לראות אותו כמעט מכל מקום באיזור (אורכו של המבצר כחצי ק"מ). בימים עם ראות טובה ניתן גם להשקיף מהמבצר לכל הסביבה (לנו זה לא יצא כ"כ). בתוך המבצר אפשר להכנס למספר חדרים תת-קרקעיים ולמאגר המים של המבצר, וכן לראות שרידים של מגדלי שמירה עם חרכי ירי, חדרים עם קשתות וחלונות, ועוד. שיאו של הטיול בעליה ל"מגדל העוז", מגדל שמירה שממנו רואים את המבצר כולו (תמונה עליונה).

הוראות נסיעה: נוסעים צפונה בכביש 90. מיד לאחר שחוצים את קרית שמונה, פונים מזרחה לכביש 99. לאחר כ-15 ק"מ פונים שמאלה לכביש 989, וממשיכים עוד מספר קילומטרים עד לכניסה לאתר.