הבניאס

(צביקה, איתן, רפי ואיתמר, 16.8.07)

מפל הבניאס בגן לאומי נחל חרמוןהבניאס (נחל חרמון), אחד משלושת מקורות הירדן, הוא נחל איתן שבו זרימה חזקה כל ימות השנה, ולכן הוא מתאים לטיול אפילו בימי אוגוסט החמים ביותר. הפארק הלאומי נחל חרמון כולל מספר אתרים שונים: מעיינות הבניאס, בריכות נוי מלאכותיות, שרידי עיר צלבנית עתיקה, מקדש לאל פאן, מסלול הליכה לאורך הנחל, וכמובן מפל הבניאס - מהמפלים המרשימים ביותר במדינה. במקום ישנם גם שולחנות פיקניק, ובהתאם לרמת העניין שלכם, ניתן לבלות בו בין שעה לחצי יום. בנוסף, אפשר להמשיך את הטיול במורד הנחל, מחוץ לתחום הגן הלאומי (ומחוץ לשמורת הטבע), שם ישנן מספר נקודות בהן הכניסה למים אפשרית. באחד מהם ניתן למצוא שרידים של טנק סורי ישן, שנפגע ונפל לתוך הנחל במהלך מלחמת ששת הימים.

את הביקור בבניאס אפשר לשלב עם ביקור בקלעת נמרוד (זכרו לקנות כרטיס כניסה משולב), ו/או במסלול הליכה בנחלים היפים שבסביבה: נחל חזורי ונחל גובתה שמובילים מקלעת נמרוד למעיינות הבניאס, ונחל חרמון שממשיך מהמעיינות לקיבוץ שניר ולמושב שאר ישוב.

מקדש לאל פאן ליד מעיינות הבניאסלפני שנתחיל, נספר מה הביקור אינו מכיל: אין כמעט מקומות שבהם ניתן להכנס למים. בחלקים ממסלול ההליכה מותר לשכשך רגליים בבריכות העתיקות, אבל לא יותר מזה. הכניסה למים פוגעת בצמחיה ובבעלי החיים, ובכל מקרה, פקחים של רשות הטבע מסתובבים שם ומשגיחים. מי שרוצה להכנס למים יכול לעשות זאת בהמשך הנחל, מחוץ לשמורה.

כמו כן, כדאי להזהיר שהמקום הוא אתר פופולרי לטיולים, ונדיר להגיע אליו בלי למצוא שם קבוצות גדולות. הכניסה לאתר בתשלום (23 ש"ח למבוגר).

גשר רומי מעל נחל חרמוןהגעה: נוסעים צפונה על כביש 90, עוברים דרך קרית שמונה, ולקראת היציאה מהעיר שמים לב לשילוט לכביש 99, לכיוון מַסְעָדֶה. כאן פונים ימינה לכביש 99 ונוסעים 11 ק"מ עד לפארק, שנמצא משמאל לכביש.

ממש ליד הכניסה נמצאים מעיינות הבניאס, שזורמים לתוך שלוש בריכות מלאכותיות. בשטח פזורים עצי תאנה ורימון, גפנים ושיחי פטל, ובעונה המתאימה (קיץ) אפשר לקטוף ולאכול. כמובן שהאטרקטיביות של המקום לא נעלמה מהתושבים הקדומים של האיזור, ובמקום יש שרידי עיר קדומה וכן מקדש לאל היווני פאן (שממנו נגזר שמו המקורי של הנחל, פניאס).

ליד הבריכות מתחיל מסלול הליכה נוח לאורך הנחל. אורך המסלול כשעה, וסופו במפל הבניאס. אלה שאינם מסוגלים ללכת במסלול זה יכולים להגיע ישירות למפל מהכניסה המערבית של הגן הלאומי, אבל גם במקרה זה יש צורך לרדת בשביל קצר ותלול אל תוך הנחל.

לא רחוק ממפל הבניאס, וסמוך לשביל שעולה לכניסה המערבית, מתחיל מסלול מסומן בשחור, שבניגוד לשאר המסלולים בפארק - אינו משולט. זהו מסלול יפה בפני עצמו, שמתאים למי שרוצה להאריך קצת את הטיול ואינו צריך לחזור לנקודת ההתחלה. אם תלכו בו, תגיעו עד מהרה לקצה הפארק הלאומי. שער היציאה פתוח בדרך כלל, אבל נסגר זמן מה לפני סגירת הפארק. אם בכל זאת הגעתם וגיליתם שהשער סגור, תצטרכו לעלות לכניסה המערבית ולבקש מהשומר לרדת אתכם ולפתוח לכם את השער.

מכאן ממשיך המסלול לאורך הגדה הצפונית של הבניאס, כשמדי פעם תוכלו להציץ ולראות את הנחל זורם בתוך קניון מרשים. כקילומטר מאוחר יותר תראו שלט קטן עליו כתוב "הטנק הסורי". השלט מפנה לירידה מהמסלול המסומן אל הנחל עצמו, שם תראו טנק סורי הפוך שנפל לנחל במהלך מלחמת ששת הימים. השלטים במקום אוסרים על כניסה למים; רוב המטיילים מתעלמים.

לאחר שתחזרו למסלול, תגיעו עד מהרה לשביל שעולה לקיבוץ שניר, שם תוכלו להשאיר את המכונית. לחילופין, ניתן להמשיך במסלול השחור עד לכניסה לשאר ישוב. דרך זו מכילה כמה נקודות נוספות בהן אפשר להכנס למים, אבל מעבר לכך היא לא במיוחד מעניינת, וחלקה דרך עפר בה נוסעים טרקטורונים רבים.

מסלול הליכה למפל הבניאס

קלעת נמרוד

(צביקה ויעל, 19.11.2005)
(יום הולדת לאיתן, 11.12.2009)


מבצר גדול ומרשים ביותר בצפון רמת הגולן, שנבנה על ידי האיובים והממלוכים. מסלול טיול קצר שמתאים לכל המשפחה, ואפשר גם לשלב אותו עם טיול בנחל חזורי ונחל גובתא הסמוכים (למיטיבי לכת), או בבניאס (לכל המשפחה). הכניסה בתשלום. ישנה חניה ממש ליד המצודה, אך המצודה עצמה יחסית גדולה והסיור בה כולל הליכה של כ-1.5 ק"מ.



גודלו של המבצר ומיקומו האסטרטגי גורמים לכך שניתן לראות אותו כמעט מכל מקום באיזור (אורכו של המבצר כחצי ק"מ). בימים עם ראות טובה ניתן גם להשקיף מהמבצר לכל הסביבה (לנו זה לא יצא כ"כ). בתוך המבצר אפשר להכנס למספר חדרים תת-קרקעיים ולמאגר המים של המבצר, וכן לראות שרידים של מגדלי שמירה עם חרכי ירי, חדרים עם קשתות וחלונות, ועוד. שיאו של הטיול בעליה ל"מגדל העוז", מגדל שמירה שממנו רואים את המבצר כולו (תמונה עליונה).



הוראות נסיעה: נוסעים צפונה בכביש 90. מיד לאחר שחוצים את קרית שמונה, פונים מזרחה לכביש 99. לאחר כ-15 ק"מ פונים שמאלה לכביש 989, וממשיכים עוד מספר קילומטרים עד לכניסה לאתר.

Posted by Picasa

נחל חזור ונחל גובתה

(עם איתן, רפי ואיתמר, 16.8.07)

מסלול למיטיבי לכת שכולל ירידה תלולה (כמעט טיפוס) במורד נחל חזור ונחל גובתה, ומסתיים באתר הבניאס. אפשר גם להמשיך את המסלול (לאחר ביקור באתר) בנחל חרמון (הבניאס) ולסיים אותו בקיבוץ שניר, או אפילו בשאר ישוב, ואז הוא מתאים לטיול של יום מלא.

תצפית על קלעת נמרוד מנחל חזוריהמסלול אינו ארוך (כ-4.5 ק"מ), אבל הירידה בנחל לוקחת לפחות 3-4 שעות, גם למטיילים מנוסים: ההליכה משולבת כמעט באופן מתמיד עם טיפוס על סלעים וירידה במפלים קטנים (יבשים). אם אתם אוהבים כאלה מסלולים (כמוני), מובטח לכם טיול מהנה. חובה לבוא עם נעלי הליכה גבוהות וטובות; אם אתם מתכננים להגיע לבניאס בהמשך המסלול, קחו אתכם בתיק גם כפכפים.

הגעה לנקודת ההתחלה: נוסעים צפונה על כביש 90, עוברים דרך קרית שמונה, ולקראת היציאה מהעיר שמים לב לשילוט לכביש 99, לכיוון מַסְעָדֶה. כאן פונים ימינה לכביש 99, חולפים על פני פארק לאומי נחל חרמון, ומעט אחריו מגיעים לפניה לכביש 989, עם שילוט למצודת נמרוד. פונים כאן וממשיכים מעבר למצודת נמרוד. באחד העיקולים ישנה ירידה מהכביש לחניון עפר גדול בצד שמאל, לידו ישנו מבנה מגודר (קבר עתיק בשם נבי חזורי) וכן אנדרטה ללוחמי סיירת אגוז. במקום יש חניון עפר, שולחנות פיקניק אחדים ומים זורמים.

המסלול, שמסומן בכחול, מתחיל ליד מגרש החניה, ויורד לתוך אפיק נחל חזור. בתחילת המסלול ניתן לראות קצת מים, אפילו בקיץ, אבל הם נשאבים ממנו, ובהמשך המסלול האפיק יבש לגמרי בקיץ. לאחר כקילומטר וחצי של הליכה (שייראו לכם כאילו זה הרבה יותר), מגיעים לפיצול: פניה שמאלה למסלול הירוק תוביל לעליה קצרה ותלולה מאוד למבצר נמרוד, פניה ימינה למסלול השחור תוביל לנווה אטיב, והמשך הנחל (שנקרא כעת נחל גובתה) במסלול שחור מלפנינו. אנחנו נמשיך במורד הנחל לעוד כ-2.5 ק"מ של ירידות תלולות, שרק בסופן מתיישרות מעט כאשר הנחל מתרחב ונעשה פחות תלול. לבסוף נגיע לכביש צדדי סלול ובו שלט המודיע על "סוף מסלול נחל גובתה". מבחינת כיוונים נראה שצריך לפנות שמאלה בכביש כדי להגיע לבניאס, אלא שהאתר מגודר וניתן להכנס אליו רק מהכביש הראשי. לכן פונים ימינה ומגיעים, כעבור כמה מאות מטרים, לכביש 99. פונים שמאלה והולכים בזהירות בצידי הדרך כ-300 מטר נוספים, עד לכניסה לפארק לאומי נחל חרמון (אתר הבניאס).

מסלול מעגלי בכרמל התיכון

(7/7/07)

בשבת הייתי במסלול מעגלי באיזור פחות מוכר בכרמל. המסלול מתחיל מחניון רקית, ליד בית המרפא "יערות הכרמל", עולה לפסגות הר שוקף והר ערקן, יורד בתלילות אל תוך נחל אורן והאגם המלאכותי שלידו, ולבסוף חוזר לנקודת ההתחלה. המסלול כולל מספר עליות וירידות שיכולות להיות מתישות, אך אינו קשה מבחינה טכנית. אורכו כ-7 ק"מ, ובהתאם לרמת הכושר שלכם, הוא עשוי לקחת בין שעתיים לחמש שעות הליכה.

תצפית מהר שוקף בכרמל התיכוןהגעה לנקודת התחלה: תחילת המסלול בחניון רקית. כדי להגיע לשם, נוסעים על כביש בית אורן-עתלית (כביש 721), ממנו ישנה התפצלות עם שילוט לבית המרפא "יערות הכרמל". יורדים מהכביש הראשי בהתפצלות זו, ועוקבים אחרי השילוט לחניון רקית.

בחניון רקית יש שולחנות פיקניק ושירותים. מסלול ההליכה מתחיל כמה מטרים מאחורי מבנה השירותים, ונדמה לי שלא ניתן לראות אותו ישירות מהחניון, אבל אם עוברים את המבנה וממשיכים ללכת כמה צעדים בניצב לכביש, מגיעים לשביל הליכה ברור, שמסומן בירוק. זו תהיה גם נקודת הסיום שלנו, ובעיקרון ניתן לעשות את כל המסלול בכיוון ההפוך, אלא שאז נצטרך לטפס בעליות הרבה יותר תלולות.

מערת קבורה בחורבת רקית, בכרמללאחר כמה מאות מטרים, מתחברים לשביל מסומן באדום, שפונה ימינה ומתחיל לעלות לכיוון הר שוקף. לא רחוק משם נמצאת חורבת רקית, בה יש מערת קבורה עם כיתוב ביוונית, וגם עוד מספר כלי אבן גדולים שאפשר למצוא אם מסתובבים קצת באיזור.

מכאן מתחילה העליה העיקרית של המסלול, אל פסגת הר שוקף. מעט לפני הפסגה מגיעים לדרך עפר רחבה שמסומנת בכחול. אפשר להמשיך עוד מרחק קצר במסלול האדום כדי להגיע לפסגה, אבל האמת היא שהפסגה מכוסה עצי אורן וישנן תצפיות יפות יותר ממהלך העליה, כך שעל הפסגה עצמה אפשר לוותר אם אתם עייפים. כך או כך, צריך בסוף לחזור לדרך העפר וללכת לכיוון הסימון הכחול, שעוזב אחרי זמן מה את דרך העפר וממשיך לכיוון הר ערקן.

מכאן מתחילה ירידה תלולה וארוכה לכיוון נחל אורן. הירידה מסתיימת בפתאומיות בצוק קטן שמשקיף על הנחל, והשביל המסומן מסתיים בכביש הסלול שמוביל ליישוב גבעת וולפסון. הולכים כחצי ק"מ במורד הכביש ומחפשים הזדמנות לרדת אל תוך הנחל - ישנם מספר דרכי עפר שמובילות אותנו לשם בנוחות.

המפגש עם הנחל הוא באיזור עין אלון, וכדאי ללכת כמה מטרים במעלה הנחל (מסלול ירוק) כדי להגיע אל מקור הנביעה. המשך המסלול הוא במורד הנחל, בשביל מסומן בירוק, ומגיעים לשרידי טחנת קמח, שכל מה שנותר ממנה הוא קיר עם קשת מאבן. מכאן עולה מסלול שמגיע למחצבות קדומים, אבל אנחנו ממשיכים במורד הנחל עד שהוא מגיע אל אגם מלאכותי, שאולי הוא יוצר אווירה נחמדה בחורף, אבל בקיץ הוא יבש וגמרי ונראה קצת פתטי (במיוחד עם השלט המזהיר מסכנת טביעה). מכאן ממשיכים בכביש עפר עד לחניון האגם, שגם בו ניתן למצוא שולחנות פיקניק, וגם כאן נדמה שניסו במתכוון להסתיר את המסלול שיוצא חזרה לכיוון נחל רקית. בסופו של דבר מצאתי את תחילת השביל (מסומן באדום), מעבר לשולחנות הפיקניק, בגדה השמאלית של נחל אורן.

המסלול האדום כולל עליה מתישה, אבל לא תלולה, בחזרה לנקודת ההתחלה. הסימון בקטע הזה הוא לא משהו; כדי לא להתבלבל, כדאי לזכור שהמסלול הוא שביל הליכה, וכבישי העפר שהוא חוצה אינם קשורים אליו. בסוף העליה מגיעים בחזרה אל הפיצול עם הסימון הירוק, שבו התחלנו את המסלול, ומשם הדרך קצרה לחניון רקית.

מקורות
את הרעיון לטיול לקחתי מהספר טיולי ישראל: צפון, מאת יעקב שורר, הוצאת כתר, 2002, מסלול 46.

שוויצריה הקטנה

(עם דביר והדר, 5.5.07)

לפני שנה היינו במצפה של שוויצריה הקטנה (המוכר גם בשם "הצוק"). היום לקחנו כמה חברים לראות את המסלול העיקרי של שוויצריה הקטנה, שהוא אולי המסלול המוכר ביותר בכרמל. המסלול אינו מעגלי, אבל הוא מספיק קצר כדי שניתן יהיה לעשות אותו הלוך-חזור, אם אין לכם אוטו.

שושן צחור בשוויצריה הקטנההגעה לנקודת ההתחלה: אם מגיעים מכיוון חיפה, נוסעים לכיכר האוניברסיטה, ממשיכים בו ישר ופונים מיד ימינה לתוך הכניסה הרשמית של יערות הכרמל. אם מגיעים מכיוון תל-אביב, מומלץ לרדת מכביש החוף במחלף עתלית, לעבור לכביש הישן (כביש 4) ומיד לפנות לכיוון בית אורן. מסלול הנסיעה שמתפתל במעלה הכרמל הוא מהיפים בארץ. חולפים על פני בית אורן וכלא דמון, בצומת ה-T פונים שמאלה לכיוון חיפה, ומגיעים לבסוף לכיכר האוניברסיטה, שם מבצעים פניית פרסה ומיד ימינה לתוך יערות הכרמל. בשבתות יפות הכניסה ליערות הכרמל בתשלום, וכמעט בכל זמן אחר אין שם אף אחד וניתן להכנס חינם. ממשיכים לפי השילוט לכיוון שוויצריה הקטנה וחונים בקצה הכביש.

הגעה במכונית לנקודת הסיום: נקודת הסיום היא הכניסה לבית אורן, ליד חוות הסוסים. כביש עפר סלעי מוביל אל תוך הכרמל. אם יש לכם רכב גבוה תוכלו להמשיך חצי קילומטר על כביש העפר ולהגיע לחניון, אבל אפשר גם ללכת את הקטע הזה ברגל (גם ככה הטיול הזה קצר).

שוויצריה הקטנההמסלול: מחניון שוויצריה הקטנה יורדים בשביל שמסומן בירוק אל תוך נחל מוצל ויפה. המסלול כולל מדי פעם טיפוס סלעים קליל מאוד, שמתאים לכל המשפחה מלבד ילדים קטנים מאוד ו/או חסרי אחריות מאוד. (ישנה גם דרך אחרת שעוברת במסלול קל הרבה יותר, ומגיעה לאותו מקום.) לאחר ירידה של 20-30 דקות בערוץ הנחל, הנוף נפתח ורואים את ערוץ נחל כלח, עם צוקי הגיר המרשימים שלו והצמחייה הצפופה. (כאן נפגשים המסלול הקל יותר, שירד גם הוא מהחניון.) ממשיכים שמאלה בירידה מתונה, שמגיעה בסופו של דבר לגשר אבן שחוצה את נחל כלח. חוצים את הנחל וממשיכים בעליה מתונה מאוד מעברו השני של הנחל, עד שמגיעים לדרך עפר נוחה שמובילה לבית אורן. לכל אורך הדרך ישנן תצפיות רבות לנחל ולים התיכון.