(יעל וצביקה)
מערות חזן הן קבוצת מערות בחבל לכיש שבשפלת יהודה, לא רחוק מבית גוברין. בעבר היה במקום אתר מוסדר עם כניסה בתשלום, אבל למרבה הצער המקום ננטש והכניסה אליו היום אפשרית, אבל אסורה כנראה.
הגעה: נוסעים על כביש 40 עד לצומת פלוגות (ליד קרית גת). פונים מזרחה לכביש 35 (לכיוון חברון). בצומת לכיש, יורדים מהכביש הראשי לעבר יישובי חבל לכיש (כביש 3415). קצת לפני מושב אמציה, ישנה פניה ימינה לכביש סלול אבל צר מאוד, עם שילוט למערות חזן. ממשיכים על הכביש הצר במשך קילומטרים אחדים עד שמגיעים לשלט מאולתר שבו כתוב באנגלית "Chazan Caves", ולידו פניה שמאלה ומגרש חניה. במקום יש מספר שולחנות פיקניק ובשבת יש בו לא מעט אנשים.
זמן הנסיעה מתל-אביב: שעה ורבע (בכבישים של שבת בבוקר).
המקום: ליד מגרש החניה יש כמה שולחנות פיקניק, אבל מלבד זאת המקום נראה כמו עיר רפאים, עם קרוואן שבור ועליו שלט דהוי עם חיצים ל"קופה" ו"מזנון". לאור כמות האנשים שהיו במקום (ראינו אפילו קבוצה מאורגנת קטנה), לא ברור למה סגרו את האתר.
ממגרש החניה ממשיכים קצת במעלה הגבעה, ומגיעים למערות עצמן. בניגוד להרבה מערות אחרות באיזור, אלה אינן מערות פעמון אלא מערות מסתור גדולות למדי, שמכילות מספר חדרים ואפילו בית בד שמור היטב, שאפשר לראות את חלקו מבחוץ. המערות נחצבו כנראה בזמן השלטון הרומאי ויתכן ששימשו במרד בר כוכבא. הכניסות למערות סגורות, אבל אפשר להשתחל פנימה אם רוצים (תביאו פנס אם אתם מתכננים לעשות את זה).
המערות ממוקמות בתחילתו של חורש נטוע של קק"ל שנקרא יער אמציה. בצידו השני של הכביש ישנה דרך עפר שעולה על הגבעה שממול, שמכוסה בחורף בפריחה צפופה של רקפות. מראש הגבעה אפשר לראות בצד אחד את הנופים של מורדות הרי יהודה ובצד שני את השפלה.
בסיכומו של דבר המקום היה יכול להיות מאוד נחמד אם היו מסדירים אותו, פותחים את המערות ומוסיפים כמה מילות הסבר על המקום. במצבו הנוכחי האתר לא ממש מצדיק הגעה, אלא אם אתם גרים ממש קרוב.
טיולים נוספים באיזור: מערת לוזית
מערות חזן הן קבוצת מערות בחבל לכיש שבשפלת יהודה, לא רחוק מבית גוברין. בעבר היה במקום אתר מוסדר עם כניסה בתשלום, אבל למרבה הצער המקום ננטש והכניסה אליו היום אפשרית, אבל אסורה כנראה.
הגעה: נוסעים על כביש 40 עד לצומת פלוגות (ליד קרית גת). פונים מזרחה לכביש 35 (לכיוון חברון). בצומת לכיש, יורדים מהכביש הראשי לעבר יישובי חבל לכיש (כביש 3415). קצת לפני מושב אמציה, ישנה פניה ימינה לכביש סלול אבל צר מאוד, עם שילוט למערות חזן. ממשיכים על הכביש הצר במשך קילומטרים אחדים עד שמגיעים לשלט מאולתר שבו כתוב באנגלית "Chazan Caves", ולידו פניה שמאלה ומגרש חניה. במקום יש מספר שולחנות פיקניק ובשבת יש בו לא מעט אנשים.
זמן הנסיעה מתל-אביב: שעה ורבע (בכבישים של שבת בבוקר).
המקום: ליד מגרש החניה יש כמה שולחנות פיקניק, אבל מלבד זאת המקום נראה כמו עיר רפאים, עם קרוואן שבור ועליו שלט דהוי עם חיצים ל"קופה" ו"מזנון". לאור כמות האנשים שהיו במקום (ראינו אפילו קבוצה מאורגנת קטנה), לא ברור למה סגרו את האתר.
ממגרש החניה ממשיכים קצת במעלה הגבעה, ומגיעים למערות עצמן. בניגוד להרבה מערות אחרות באיזור, אלה אינן מערות פעמון אלא מערות מסתור גדולות למדי, שמכילות מספר חדרים ואפילו בית בד שמור היטב, שאפשר לראות את חלקו מבחוץ. המערות נחצבו כנראה בזמן השלטון הרומאי ויתכן ששימשו במרד בר כוכבא. הכניסות למערות סגורות, אבל אפשר להשתחל פנימה אם רוצים (תביאו פנס אם אתם מתכננים לעשות את זה).
המערות ממוקמות בתחילתו של חורש נטוע של קק"ל שנקרא יער אמציה. בצידו השני של הכביש ישנה דרך עפר שעולה על הגבעה שממול, שמכוסה בחורף בפריחה צפופה של רקפות. מראש הגבעה אפשר לראות בצד אחד את הנופים של מורדות הרי יהודה ובצד שני את השפלה.
בסיכומו של דבר המקום היה יכול להיות מאוד נחמד אם היו מסדירים אותו, פותחים את המערות ומוסיפים כמה מילות הסבר על המקום. במצבו הנוכחי האתר לא ממש מצדיק הגעה, אלא אם אתם גרים ממש קרוב.
טיולים נוספים באיזור: מערת לוזית
3 תגובות:
עולם הארכיאולוגיה בנוי על אחוזים מסוימים של אי וודאות והיתר על ממצאים. כלומר, ניתן לומר ב"וודאות ארכיאולוגית" שמערת חזן הינה חלק ממערך גדול של מערות המסתור של תקופת מרד בר כוכבא. עניין שהוזכר באותם פעמים מועטות ולאקוניות שהיסטוריונים רומיים התייחסו למרד בר כוכבא. ועל כך יש להודות לארכיאולוג הפרופסור ע. קלונר.
עניין נוסף: מערות המסתור הינן מפעל מונומנטלי של התמודדות עם הצורך להגנה בעת המרד הנ"ל. מבלי להכנס לעניין השיפוטי של המרד ותצאותיו הרי האסון - שחיטת מאות אלפי יהודים - הזנחת המערה ואי הכשרתן של מערות מסתור נוספות, הוא תמונת מראה של הווית תרבות ישראלית שדרסה כל את כבודו של העבר , אם אין עבר זה משרת את מיתוסי תפארת העבר.
בעבר בר כוכבא נתפס כאחד משיאי גבורה יהודית ועמידה גאה מול גויי העולם הרומי. הזוהר הזה כבר הועם מזמן - בשנות השמונים ואילך. שוב אין בר כוכבא משרת את העניין הציוני של היום, והתוצאה: ניתן לזנוח אותו ואת מפעל מערות המסתור.
מה זה אומר על החברה הישראלית של היום?
חבל מאוד שאתרים בעלי משמעות לעברנו העם היהודי ניראים כך מוזנחים . חבל שלא כתוב הסבר ואפילו קטן על המערות .
וכן אופייני לנו שכחנו מאין באנו ואיך פעלנו וסביר להניח שאם נמשיך כך לא נדע לאן ללכת.
זהבה.
האתר סגור למבקרים !!!
הוסף רשומת תגובה