(צביקה, ניצן, קיריל ושנופץ, יום כיפור תשנ"ז, 2.10.06)
יצאנו מהבית ברמת-אביב ב-11:00 בבוקר, ונסענו צפונה על איילון דרום. הרגשה של נסיעה בניגוד לכיוון התנועה מוזרה, אפילו שזה לא באוטו; היתרון הוא שאפשר לראות מכוניות הרבה זמן מראש. יש מכונית פעם ב-10 דקות בערך, אבל הכביש מספיק רחב כדי שהן יעברו בלי בעיות. הקטע של איילון דרום שבין קק"ל להרצליה הוא חדש יחסית, ולכן בחרנו בו, אם כי מהר מאוד הסתבר לנו שדווקא הרבה כבישים חדשים סלולים בצורה לא מאוד מתאימה לרולרבליידס, יש בהם מין אספלט כזה שעשוי מאבנים קטנות כמעט בלי מילוי ביניהן, כך שהנסיעה היא די קופצנית. [שנופץ, שחזר מדרך נמיר, מוסר שהדרך שם טובה בהרבה.]
בגעש עצרנו לשתות ולאכול, וגילינו שבתחנת הדלק שם אפשר למלא מים גם ביום כיפור, ואפילו לקנות קולה ממכונה. כך שניתן היה להסתדר גם עם פחות מים. (אני לקחתי 3 ליטר, ויחד עם המילוי בגעש שתיתי כנראה בערך 4 ליטר במשך היום.) גם לא אכלנו יותר מדי (ועיניתם נפשותיכם, אחרי הכל) - פיתה אחת לכל אחד, עוגת הבית וקצת ופלים סיפקו את צרכינו. השמש ומחויבויות קודמות הכריעו את שנופץ בגעש, והוא חזר משם לביתו, בעוד שאנחנו המשכנו עד מחלף פולג. שם ירדנו וחתכנו לכיוון הכביש הישן (כביש 4), והתחלנו את הדרך חזרה.
לקראת סוף הקטע הזה כבר הייתי די תשוש, וגם התחיל להיות מאוחר (16:00). התחלתי לדאוג שלא נספיק לחזור לתל-אביב לפני שהמכוניות חוזרות לכביש. בשלב הזה הרגליים כבר בקושי נשאו אותי, ופעם אחת נפלתי בגלל שריר שסירב לקחת על עצמו את חלקו בסחיבת משקל הגוף. אבל שתי דקות מנוחה הספיקו, וכשהגענו לאיילון האדרנלין של סוף המסע כבר עשה את שלו. עד שהגענו חזרה לרמת אביב כבר היה 17:00, ולמרות שהשמש עוד היתה די רחוקה משקיעה כבר היו די הרבה מכוניות (חוצפה!).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה