נחל מערות

(צביקה, יעל ויותם, 22.4.08)

נחל מערות שליד עתלית הוא אתר שמתאים לטיול של שעה וחצי עד חצי יום. במקום יש ריכוז של מערות טבעיות, שחלקן שמשו למגורים של האדם הקדמון במשך תקופה ארוכה. הסיור במערות האדם הקדמון הוא בתשלום ובליווי מדריך של רשות הטבע והגנים. מלבד זאת, ישנם מספר מסלולי טיול בנחל עצמו, שאינם בתשלום. כל המסלולים מתאימים גם לילדים.

הגעה: יורדים מכביש החוף (כביש 2) במחלף עתלית, נוסעים מזרחה לצומת אורן ושם פונים דרומה אל כביש החוף הישן (כביש 4). נוסעים דרומה, עוברים את קיבוץ עין כרמל, ולאחר כ-300 מטר פונים שמאלה לנחל מערות. כאן יש חניון מוסדר (בלא תשלום).

מערות האדם הקדמון

הסיור במערות הוא בתשלום, ובשבתות וחגים הוא אפשרי רק בליווי מדריך (אבל לפחות כשאנחנו היינו, ההדרכה היתה דווקא מעניינת). מדובר במסלול הליכה של כשעה, שכולל ביקור בשלוש מערות שבהן נמצאו שרידים רבים של התיישבות קדומה. בין היתר אפשר לראות כלי ציד שונים שנבנו מאבנים ומעצמות, וכן העתק של שלד של אדם שנקבר עם מעין שרשרת על ראשו. שתי המערות הראשונות קטנות ולא ניתן להכנס אליהן, אך אל המערה השלישית נכנסים ושם גם אפשר לראות סרט קצר על האדם הקדמון (לא משהו).

המסלול כאן קל ונוח מאוד גם לילדים קטנים. הקושי העיקרי הוא טיפוס של כ-50 מדרגות בתחילת הדרך.

נחל מערות

המעוניינים במסלול טיול קצת יותר ארוך יכולים להכנס לתוך נחל מערות עצמו. זהו מסלול מעגלי של כ-3 ק"מ, והכניסה אליו היא חינם.

מחניון נחל מערות, הולכים אל בקתת הכניסה לאתר, עוברים אותה, וממשיכים ישר (מזרחה) לתוך הנחל. המסלול מסומן בכחול, וממשיך כקילומטר בתוך ערוץ הנחל, לפני שהוא עולה ומטפס על הגדה הדרומית של הנחל. בהדרגה נפתח הנוף לעבר הים התיכון ואפשר לראות את עתלית ואת היישובים הסמוכים. לאחר טיפוס לא קשה (עליה של כ-150 מטר) מגיעים אל הרכס, הולכים זמן קצר בחורשה נעימה, ויורדים מצידו השני. כאן המסלול מתחיל לחזור מערבה, ולבסוף נפגש עם מסלול ירוק שמחזיר אותנו לחניון.

מונפור

(צביקה ויעל, 8.4.08)

המונפור הוא אחד מכמה מבצרים מבודדים שבנו הצלבנים בישראל ונותרו על תילם עד היום (שניים אחרים הם כוכב הירדן ומבצר נמרוד). הוא נמצא בגליל העליון, בכתף הר המשקיף על נחל כזיב.

המסלול המומלץ למונפור מתחיל מפארק גורן, יורד אל תוך נחל כזיב, ואז עולה אל מבצר המונפור. המסלול אינו מעגלי. (ישנה גם אפשרות להגיע למבצר מהכיוון השני - ממצפה הילה או ממעליא - אבל זו דרך פחות יפה.)

המסלול אל המונפור מתחיל מ"תצפית המונפור" שבפארק גורן, משם ניתן לראות את שביל ההליכה שיורד אל הנחל ועולה בחזרה. מכאן יורדים כ-200 מטר לתוך ערוץ נחל כזיב, ואז עולים כ-300 מטר אל המבצר. המסלול כולו מסומן אדום. שביל ההליכה הוא רחב ונוח מאוד מבחינה טכנית, אבל העליה עשויה להיות קצת מתישה למי שאינו רגיל לכך. החזרה לפארק גורן היא מאותה הדרך. בסך הכל המסלול לוקח כ-4 שעות בהליכה נינוחה, כולל סיור של שעה במבצר.

הגעה: ראו בפוסט של פארק גורן.

עמק השלום

(צביקה, יעל, יותם, רפי, ומשפ' קיסר, 15.3.08)

"עמק השלום" הוא שם לא רשמי למסלול טיול קצר בנחל השניים, קרוב ליקנעם (20 דקות נסיעה מזכרון-יעקב). הרעיון במסלול, שאותו טיפחה עמותת לטם, הוא לאפשר גם לנכים להגיע לאיזורי טבע יפים ומיוחדים. לשם כך, השביל כולו סלול (חלקו אספלט, חלקו גשרים מעץ), ובנוי כך שהוא מגיע ממש עד לנקודות היפות בנחל. אם אתם לא צמודים לכסא גלגלים, תוכלו להמשיך את המסלול בדרכי עפר שונות שמסתובבות בעמק, ולמצוא לכם פינה שקטה לפיקניק.

המסלול עובר לאורך קטע יפה של נחל השניים ומגיע לפתחן של כמה מערות קטנות מאוד, שאפשר להכנס אליהן. בסך הכל זהו מסלול נחמד, אבל למרבה הצער, השביל צר למדי, ובשבתות יפות כמו זו שהיתה השבוע, האיזור מלא כל כך במטיילים שצריך ממש לפלס דרך ביניהם, וקשה לי לראות איך מישהו בכסא גלגלים היה מסתדר שם. גם שבילי העפר שמסביב היו מלאים בכל מיני כלי רכב ממונעים, החל מרכבי היי-טק ועד לטרקטורונים, ועל שולחן פיקניק פנוי לא היה מה לדבר. יתכן שבמהלך השבוע האיזור ריק יותר, אבל בשבת אביבית ממש לא כדאי להתקרב לכאן.

הגעה: בניגוד לכתוב במקומות אחרים באינטרנט, אין כניסה לאתר דרך יקנעם מושבה, וגם לא דרך קיבוץ הזורע. במקום זאת, יש לנסוע על כביש 66 אל היציאה הדרומית של קיבוץ הזורע (אם באים מצפון, צריך לעבור את הכניסה הראשית של קיבוץ הזורע, לחלוף על פני תחנת דלק, ואז לפנות ימינה). כאן ישנם כבישים רבים שנוסעים בתוך יער הזורע (יער נטוע של קק"ל) ועולים על הר גחר הסמוך. ישנו כביש שעוקף את ההר ומגיע ישירות לעמק השלום, אבל אם אתם לא ממהרים, דווקא כדאי לעלות בכביש הצר ולהסתכל על נופי עמק יזרעאל. הכביש עולה אל פסגת הר גחר, שם יש איזור פיקניק קטן, ואז יורד חזרה בצד המערבי של ההר. רק לאחר שיורדים מההר מתחיל שילוט לעמק השלום.

חי-בר כרמל

(כל המשפחה)

חי-בר הוא מעין גן חיות שבו מגדלים בעלי חיים בסביבתם הטבעית, כולל בעלי חיים ששכנו בעבר במקום אך נעלמו מאזורנו עקב ציד או הרס בתי הגידול שלהם. חלק מבעלי החיים מתרבים בחי-בר ובמקרים מסוימים משחררים את הצאצאים שלהם לטבע.

ישנם שני אתרי חי-בר: הראשון הוא בכרמל, והשני ליד יטבתה. בחי-בר כרמל אפשר לראות כמה מיני חיות שאמנם מסתובבות בטבע, אבל לא רואים אותן ביום-יום: יחמורים, נשרים, כבשי בר (שלא נראות בכלל כמו כבשים בספרי ילדים) וצבאים.

הכניסה לאתר היא בתשלום. בשבתות ישנה הדרכה וכן מוקרן סרט על ההיסטוריה של המקום.

פארק קק"ל נשר

(צביקה, יעל ויותם, 22.2.08)

פארק קק"ל נשר הוא איזור חורש טבעי בשולי הכרמל, באיזור שניצל איכשהו מכרישי הנדל"ן, בין העיר נשר לבין הכביש המהיר לאוניברסיטת חיפה. במקום ישנם מספר שבילי טיולים, המון ספסלים, איזורי פיקניק, גן שעשועים גדול, והשוס - שני גשרים תלויים ענקיים, המקשרים בין שני צידי נחל קטיע שבמרכז הפארק. שני הגשרים, מהסוג שבמקומות קצת יותר מיוחדים היו בהחלט יכולים לגרום לגביית דמי כניסה שערורייתיים, חוצים את הנחל בגובה של כמה עשרות מטרים. (הכניסה לפארק כאן היא חינם אין כסף.) המעבר בגשרים, מעל צמרות העצים, הוא סוג של אטרקציה, במיוחד לילדים. כל הכבוד למי שחשב על הרעיון.

במקום אפשר לעשות מסלול מעגלי קצר ונחמד (כ-2 ק"מ), שהולך בכיוון אחד בתוך נחל קטיע, ואז מטפס לגדה וחוזר חזרה בדרך עפר נוחה אל נקודת ההתחלה.

הגעה: הכניסה הראשית לפארק נמצאת ברחוב החרוב בנשר (ראו מפה). מדרך צה"ל (הכביש הראשי שמפריד בין נשר לחיפה), נכנסים לנשר ברחוב הזית, וממשיכים ישר עד שהוא הופך לרחוב החרוב. כאן ממשיכים עד שרואים שלט גדול המציין את "פארק קק"ל נשר". במקום יש חניון די גדול, אבל הוא יחסית שקט ושליו, אפילו בסופי שבוע.