רשימת טיולים לפי איזור

צביקה טייל במקומות הבאים. לחצו על אתר כדי לקבל פרטים נוספים עליו.
לצפייה במפה דרך Google Maps (מאפשר לראות פרטים רבים יותר), לחצו כאן.


View הטיולים של צביקה in a larger map

נחל עמוד

(צביקה, איתן, רפי, לנה, 13.10.07)

נחל עמוד זורם במשך כ-20 ק"מ, מאיזור הר מירון ועד לכנרת. מסלול ההליכה בו נמשך כ-15 ק"מ, ומחולק לשלושה חלקים שווים. אפשר לעשות כל אחד מהם בנפרד, או ללכת לכל אורך הנחל במסלול של יום אחד, שמחייב מכונית נוספת בנקודת הסיום. אנחנו בחרנו באפשרות השניה, והלכנו מהחניון של רשות הטבע בתחילת נחל עמוד עליון, ועד לעמוד שעל שמו קרוי הנחל, ליד קיבוץ חוקוק.

נחל עמוד עליון: החלק הצפוני של הנחל מתחיל בחניון מוסדר של רשות הטבע והגנים, שהכניסה אליו בתשלום. כאן אפשר להשאיר את האוטו, אבל המקום נסגר מוקדם למדי (בשעה 16:00 בחורף), והשער ננעל. לכן, יתכן שכדאי יותר להחנות את הרכב ליד מושב מירון, ולהתחיל את המסלול בנקודה שבה שביל ישראל חוצה את כביש 866, בין אבני ק"מ 41 ו-42. (באופן רגיל אני לא ממליץ להתחמק מתשלום במקומות כאלה, אבל הפעם פשוט אין ברירה.) מכאן ממשיך המסלול עד סופו לאורך שביל ישראל, ומסומן גם בסימון שחור. אם בחרתם בכל זאת להכנס לחניון, תוכלו לרדת לערוץ הנחל ולהפגש עם שביל ישראל אם תעקבו אחרי הסימון האדום.

כך או כך, תגיעו במהירות לאיזור עין יקים, מעיין שבו יש מים כל השנה. בחורף ובאביב ניתן להכנס למים ולשחות, בקיץ המקום נהיה בריכה שבה אפשר לכל היותר לשכשך רגליים.

המסלול ממשיך בתוך ערוץ הנחל במשך כ-5 ק"מ, עד לאיזור עין סתר. כאן מטפסים קצת על ההר, ופיצול למסלול כחול מסמן את סופו של השליש הראשון של הטיול. המעוניינים יכולים לטפס במסלול הכחול (תלול מאוד) ולהגיע למצפה הימים, נקודה שבה בימים עם ראות טובה במיוחד אפשר לראות בו-זמנית את הכנרת והים התיכון (וממנה אפשר לחזור, בהליכה של כמה קילומטרים על הכביש, לנקודת ההתחלה).

נחל עמוד תיכון: בניגוד לנחל עמוד עליון, כאן המסלול מוביל אותנו על הגדה של הנחל, כמה עשרות מטרים מעל הערוץ. השינוי גורם לתוואי להיות נוח יותר, ומדי פעם יש נוף. אבל, למרות כמה נקודות מרשימות (עין סתר, ומפל יבש בהמשך המסלול), לקראת סוף הקטע הזה הנחל נהיה רחב יותר ומרשים פחות. השליש השני של המסלול מסתיים במפגש עם כביש 85, כביש ראשי שאותו שומעים מרחוק. כאן כדאי ללכת לפי סימון שביל ישראל, ולא לפי הסימון השחור, שמתפצל ממנו ממש ליד הכביש - הסימון השחור ישן יותר וקצת מבלבל. על כל פנים, הכיוון הכללי הוא לחצות את כביש 85 ולהמשיך במורד הנחל, כך שאין ממש אפשרות ללכת לאיבוד.

נחל עמוד תחתון: תחילתו של מסלול זה, ליד כביש 85, הינה המשך של החלק הפחות מעניין של הנחל, אבל בהמשך הנחל נהיה שוב צר ותלול יותר. במקביל מתחילים לראות מערות רבות בקירות הנחל, ולאחר זמן מה מגיעים גם למערות שנמצאות ממש ליד המסלול, וניתן להכנס אליהן. אלה מערות קטנות מאוד (אין צורך בפנס), ולמרבה הצער הן מלאות בלכלוך מסריח, כמיטב המסורת הישראלית.

כמובן שהסיבה העיקרית להגיע לכאן היא העמוד. זהו גוש אבן גדול בעל צורה לא סבירה בעליל, שעומד בצד הנחל כאילו הונח שם בכוונה. בהחלט משהו ששווה לראות, אם כי קצת מוזר לקרוא לנחל ארוך ויפה על שמו של עמוד אחד שתקוע בסופו.

העמוד נמצא כ-500 מטר מסיום המסלול, במפגש עם הכביש המוביל לקיבוץ חוקוק. (שביל ישראל ממשיך כאן על דרך עפר לאורך הנחל, לכיוון הכנרת, אבל קטע המסלול שבהמשך אינו מעניין במיוחד.)

מערת עלמה

(צביקה, רפי, איתמר, 28.9.07)

מערת עלמה היא המערה העמוקה ביותר בישראל, והביקור בה הוא חוויה ייחודית בארץ. המסלול נמשך 3-4 שעות, כולן בתוך המערה החשוכה לחלוטין, ורובו מורכב מטיפוס וזחילה לסירוגין. מדובר, לכן, במסלול למיטיבי לכת, והוא אינו מתאים לבעלי נטיה קלאסטרופובית או לבעלי פחד גבהים.

ציוד נדרש:

• בתוך המערה, כמובן, חשוך לחלוטין, וההליכה בה קשה וכוללת טיפוס והשתלשלות ממקומות גבוהים. לכן יש צורך בפנס אחד לפחות לכל מטייל. כמו כן, משך הטיול עשוי להיות ארוך ממשך החיים של הבטריה של הפנס, וכדאי לכן לדאוג לבטריות רזרביות לכל אחד מהפנסים. פנס ראש הוא הסוג המומלץ ביותר, שכן תזדקקו לשתי הידיים כדי לטפס.
• בירידה ההתחלתית, חבל באורך של כ-10 מטרים יכול להיות שימושי, אך אינו חיוני.
• המערה מלוכלכת מאוד, בעיקר מבוץ, אבל גם מכך שמסתובבים שם עטלפים רבים שעושים את הצרכים שלהם בדיוק איפה שאתם רוצים להניח את היד. צריך להביא בגדים שלא אכפת לכם ללכלך, אופטימלית - סמרטוטים שאתם הולכים לזרוק ממילא.
• יש צורך בנעלי הליכה טובות שכן המסלול כולל טיפוס והאבנים רטובות וחלקלקות.
• 2 ליטר מים לאדם מספיקים.

הגעה: נוסעים בכביש עכו-צפת (85) עד צומת חנניה, שם פונים שמאלה לצפת (כביש 866). ממשיכים לפי השילוט לכיוון קרית שמונה, קודם על כביש 89 ואז על כביש 886, עד שמגיעים לכפר ריחניה. כאן שמים לב למספר דרכי עפר שיוצאות מהכביש לצד ימין (ריחניה נמצאת מצד שמאל). אחד מהם מסומן בסימון שבילים אדום. זוהי דרך חצץ שמתאימה לרכב לא מפונק, והיא נמשכת כקילומטר וחצי, עד שהמסלול האדום פונה לדרך עפר שמתאימה לג'יפים בלבד. כאן אפשר להשאיר את הרכב ולהמשיך ללכת, פחות מקילומטר, לאורך המסלול האדום, עד לפתח המערה.

המסלול: פתח המערה גדול, וקשה לפספס אותו. המסלול מתחיל מירידה של כ-20 מטר לתוך אולם גדול המכוסה לשלשת יונים, אך זו תהיה הפעם האחרונה בשעות הקרובות בה נראה מרחב פתוח. קרוב לתחתית האולם ישנו פתח קטן, שלא נראה כאילו הוא מוביל לשום מקום. חץ לבן גדול יעזור לכם למצוא אותו. כאן יש וו מתכת אליו ניתן לחבר חבל, אבל הכניסה למערה אפשרית גם ללא חבל - בסלעים יש יתדות, רק צריך להזהר לא להחליק על הבוץ הרטוב. לאחר ירידה של כ-5 מטרים מתחיל המסלול עצמו. שימו לב לעקוב אחרי סימון השביל, כי ישנם פיצולים אחדים במערה ולא כדאי ללכת לאיבוד. הסימון כאן מורכב ממחזירי אור קטנים שקבועים בסלעים: מחזיר אור בצבע לבן מסמן את כיוון ההתקדמות, ומחזיר אור בצבע אדום מסמן את הכיוון חזרה ליציאה. לא תמיד ברור לאן הסימונים אמורים לכוון אתכם - אם נראה לכם שאתם מגיעים לקטע ללא מוצא, חזרו אחורה כמה מטרים ותראו אם אין כיוון אחר שאמורים ללכת בו.

במהלך הטיול תשמעו מדי פעם את העטלפים במערה. ברוב המקרים העטלפים יתרחקו מכם ולא תראו אותם. אם הם מתקרבים אליכם, השתדלו לא לסנוור אותם עם הפנסים שלכם. (העטלפים אינם מזיקים לבני אדם.)

המסלול אינו ארוך אבל כולל טיפוס וזחילה כמעט ללא הפסקה. במספר מקומות ישנם מעברים צרים מאוד, שדורשים זחילה על הגחון. אם כל זה נשמע לכם מגניב - מובטח לכם טיול מהנה ומיוחד.

קיסריה

(צביקה ויעל, 29.9.07)

הגן הלאומי קיסריה הוא אתר ארכיאולוגי על חוף הים, בין היישוב הקהילתי קיסריה לבין קיבוץ שדות ים.

בניגוד לאתרים ארכיאולוגיים רבים, שבהם ישנו מקבץ קטן של חפירות ואין הרבה לעשות מעבר לכך, כאן יש כמות גדולה מאוד של מבנים שמורים היטב (חלקם משוחזרים), המשתרעים על שטח רחב שבו ניתן לבלות בקלות כמה שעות. המעוניינים יכולים לשלב את הביקור עם הליכה על חוף הים ואף להכנס למים (הרחצה אסורה, אין מציל).

באיזור הרומי אפשר לראות אמפיתיאטרון שבנה המלך הורדוס (בו נערכות הופעות גם היום), היפודרום - רחבה למירוצי מרכבות סוסים, ומבנים רבים ובהם כמה פסיפסים.

מטבע הדברים, האיזור הצלבני הוא במצב טוב יותר, ויש בו חומות גבוהות וחפיר המגינים על העיר, וכן מצודה המשקיפה על הנמל העתיק. למרבה הצער, האיזור הזה מתויר מאוד, ומלכודות התיירים הקלאסיות כוללות מסעדה וקיוסקים, חנויות מזכרות, עבודות יד, מוצרי יודאיקה ושאר פריטים לתייר האמריקאי הממוצע. המפתיע הוא שדווקא האיזור הזה הומה אדם, כנראה שיש אנשים שנופלים במלכודת בכל זאת (שאם לא כן, מן הסתם היא היתה מתפוגגת).

הערה אחרונה: כמו כל האתרים של רשות הטבע והגנים, הכניסה לכאן היא בתשלום, והמקום נסגר יחסית מוקדם - בשעה 17:00 בקיץ ובשעה 16:00 בחורף. הכניסה לאתר מותרת עד שעה אחת לפני הסגירה.