tag:blogger.com,1999:blog-247296152024-03-13T01:40:03.041+02:00הטיולים של צביקהמסלולי הטיולים שלי ברחבי הארץ. הבלוג מכיל בעיקר הערות תכנוניות עבור מי שרוצה לטייל בעצמו באיזור (קושי, התמצאות, טעויות במפה, וכו').צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.comBlogger74125tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-82098923404727825982013-02-16T16:47:00.001+02:002013-02-16T16:48:21.498+02:00עין אפק<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div align="right" dir="rtl">
<span style="font-family: arial; font-size: x-small;">(עם יותם, נעמה, תזי, 16.2.13)</span><br />
<span style="font-family: arial;"><br /></span>
<br />
<span style="font-family: arial;">מסלול הליכה קצר ויפה לכל המשפחה. חלק מהמסלול סלול היטב ומתאים גם לעגלות, וחלקו יכול להיות בוצי, אבל מישורי ומתאים גם לילדים קטנים. המסלול מקיף את הבריכות והביצות סביב עין אפק, ובו בעלי חיים וצמחים רבים: דגים (שמפנונים, אמנונים, ועוד), ציפורים, סרטנים, ולוטרות. השיא של הטיול הוא גשר עץ צר ונמוך שנמשך לאורך כמה מאות מטרים בתוך האגם המרכזי, ויוצר הרגשה של הליכה בתוך המים, בין הצמחים והשפמנונים. הגשר צר ואין לו מעקה, מה שמקרב אותנו לטבע אבל דורש השגחה צמודה לילדים קטנים.</span><br />
<span style="font-family: arial;"><br /></span>
<span style="font-family: arial;"><b>הגעה:</b> על כביש 4 (דרך עכו-חיפה), בתוך קרית ביאליק, ישנה פניה ימינה לרחוב התל (חלק מקרית ביאליק), עם שלט קטן המפנה לעין אפק. נוסעים ישר ברחוב התל עד סופו, שם הכניסה לאתר. הכניסה בתשלום.</span><br />
<span style="font-family: arial;"><br /></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhK3EvR8kzi52RF2JIH-t77p4gVr09Lk1Uz5Yw_fbhfbVEoZbK7-3nkRvruy4G2916OXOlziibVYcxyfDkont_TOfqFBvUZdzvPmlTtNWomG3KJ3oIoVvKYftx577KNWAtMybBjTA/s1600/DSC_0013.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhK3EvR8kzi52RF2JIH-t77p4gVr09Lk1Uz5Yw_fbhfbVEoZbK7-3nkRvruy4G2916OXOlziibVYcxyfDkont_TOfqFBvUZdzvPmlTtNWomG3KJ3oIoVvKYftx577KNWAtMybBjTA/s320/DSC_0013.JPG" width="320" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjK4BV4S06IRQ6qI5Uaf_LwN4fxh2VRfFAb4gkhkGZ43bqDT96hLyghbONXs-ois1IHRkvnxN0vyA8myh5Tt2mMQ5hN-pg9ReUbGTrwYm5ucnEQcNz7ysuRmNzXbcJyez6TyNYaqQ/s1600/DSC_0014.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjK4BV4S06IRQ6qI5Uaf_LwN4fxh2VRfFAb4gkhkGZ43bqDT96hLyghbONXs-ois1IHRkvnxN0vyA8myh5Tt2mMQ5hN-pg9ReUbGTrwYm5ucnEQcNz7ysuRmNzXbcJyez6TyNYaqQ/s320/DSC_0014.JPG" width="320" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgRDwReZ7CTDAljY8w6GtiQY_iXMVKBYDXjEDE2cthwKmnE9KH0-R0Cg85dKyBh_GP0uud5Jbjg4btz8WeO8vJKa_hfwoVNnWmlF3LdZen0LBnel9SNeDJHnc5mdYP-n0wk_LXoCg/s1600/DSC_0016.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgRDwReZ7CTDAljY8w6GtiQY_iXMVKBYDXjEDE2cthwKmnE9KH0-R0Cg85dKyBh_GP0uud5Jbjg4btz8WeO8vJKa_hfwoVNnWmlF3LdZen0LBnel9SNeDJHnc5mdYP-n0wk_LXoCg/s320/DSC_0016.JPG" width="320" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgK7xWKGZDEWe7u70oyZ7pEItzZKBbGvUf0PdFLJlku75lc4iKcBgm8bhO2vR9PeV47umWAR6wNZabl4itcOG6M7OchOMdeF_d2YOtqqIMV6nT-SIta-geuP0u8vI4zyOsA44qmXQ/s1600/DSC_0020.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgK7xWKGZDEWe7u70oyZ7pEItzZKBbGvUf0PdFLJlku75lc4iKcBgm8bhO2vR9PeV47umWAR6wNZabl4itcOG6M7OchOMdeF_d2YOtqqIMV6nT-SIta-geuP0u8vI4zyOsA44qmXQ/s320/DSC_0020.JPG" width="320" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgRQ0QhseAHCjsX83-47AVDEHzLfZm3A87lRM5-r0Y5T2KWVlbmDz5adSm-rGysLyCCw_qRN6ZfGuHo4CymSEhQiWbL9xX_WkAWbWXW2RNZmDPut3BCrTBYH89mhJ82hB_72feNLQ/s1600/DSC_0023.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgRQ0QhseAHCjsX83-47AVDEHzLfZm3A87lRM5-r0Y5T2KWVlbmDz5adSm-rGysLyCCw_qRN6ZfGuHo4CymSEhQiWbL9xX_WkAWbWXW2RNZmDPut3BCrTBYH89mhJ82hB_72feNLQ/s320/DSC_0023.JPG" width="320" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh7nUM9l3ni7puYtrxCgCV-P03-Q1m-K23Qr2Q0VQzucuaGytnwOAtENLlkNoJxvj9o47_ZWpjyl-6MhQaiD2jvcU7EaWCuLscOy6aZjJFsQwnMv8s_6MQH3bAqDglH558zC2X9DQ/s1600/DSC_0025.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh7nUM9l3ni7puYtrxCgCV-P03-Q1m-K23Qr2Q0VQzucuaGytnwOAtENLlkNoJxvj9o47_ZWpjyl-6MhQaiD2jvcU7EaWCuLscOy6aZjJFsQwnMv8s_6MQH3bAqDglH558zC2X9DQ/s320/DSC_0025.JPG" width="320" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjRHU_JvtaeLSUHg1mIxCsmRfz9nR4_XcFmcm1ZPN4I_z9zq4OxXFF0aAE8mIEKhpx4aXm3vHDACFsVP_VJHEX4ZyCVxP2zXzk_RVikprQKp31AWrVitJrkK4lAgDKV8byO0RIvHg/s1600/DSC_0035.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjRHU_JvtaeLSUHg1mIxCsmRfz9nR4_XcFmcm1ZPN4I_z9zq4OxXFF0aAE8mIEKhpx4aXm3vHDACFsVP_VJHEX4ZyCVxP2zXzk_RVikprQKp31AWrVitJrkK4lAgDKV8byO0RIvHg/s320/DSC_0035.JPG" width="320" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhZiytP4StSfU2xHO8KBYyOL9RxTHh4sqcspSgHTviB5sSq3oh-Bs7YGYlHGuY1rppyoqdU7wvg4OdRuFESD_Kx7FR0OyOthww9PMoa2lFxQ90NDwrMcq1lMIwIpx1jSfTwQ7Zd4Q/s1600/DSC_0041.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhZiytP4StSfU2xHO8KBYyOL9RxTHh4sqcspSgHTviB5sSq3oh-Bs7YGYlHGuY1rppyoqdU7wvg4OdRuFESD_Kx7FR0OyOthww9PMoa2lFxQ90NDwrMcq1lMIwIpx1jSfTwQ7Zd4Q/s320/DSC_0041.JPG" width="212" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgztBxQoFhpnNHNK5SEmuC6gD_2-Mn0kRm0AcYNZd4ctfPWq2gFMDokpwcfkX4zrgfB-WZYk54AKIbUh4D-Vjxv3bPTAkHXUD8EfdApTtzqCxjA4N1TGRMKAXEPOHFQgbwHOkAL1w/s1600/DSC_0044.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgztBxQoFhpnNHNK5SEmuC6gD_2-Mn0kRm0AcYNZd4ctfPWq2gFMDokpwcfkX4zrgfB-WZYk54AKIbUh4D-Vjxv3bPTAkHXUD8EfdApTtzqCxjA4N1TGRMKAXEPOHFQgbwHOkAL1w/s320/DSC_0044.JPG" width="212" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEje7SJt3kyJG2VmvSbYx4j8YigWEhZk4uA6KK3lCPIrzPmE6An6Xwsd7KWTnQsRhi8GwTjzhIFtGndKufLMLoTyQgk9oPxL-xM01xUCiWp88YWIv4GVYIfq6Dj8_thX-_WJsUSNvA/s1600/DSC_0050.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEje7SJt3kyJG2VmvSbYx4j8YigWEhZk4uA6KK3lCPIrzPmE6An6Xwsd7KWTnQsRhi8GwTjzhIFtGndKufLMLoTyQgk9oPxL-xM01xUCiWp88YWIv4GVYIfq6Dj8_thX-_WJsUSNvA/s320/DSC_0050.JPG" width="320" /></a></div>
<br /></div>
</div>
צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-24286606476903570452010-12-22T20:50:00.000+02:002010-12-22T20:50:06.903+02:00צילום אוויר תוצרת בית<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div align="right" dir="rtl">לא ממש טיול - סתם משהו מגניב שעשיתי עם האחים שלי. צילומי אוויר של איזור השריפה בכרמל, בעזרת מצלמה מחוברת לבלון הליום.<br />
<br />
<object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/e_F-4_m8QAo?fs=1&hl=en_US&rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/e_F-4_m8QAo?fs=1&hl=en_US&rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br />
</div></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-88759754922618149272010-06-19T11:12:00.003+03:002010-06-19T11:31:01.712+03:00אגמון החולה<div style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:arial;"><span dir="rtl" style=";font-size:78%;" >(עם יעל ויותם, 6.6.10)</span><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/agamon-hahula.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/agamon-hahula.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="עגור באגמון החולה" border="0" width="280" /></a><br /><br />אגמון החולה הוא אתר תצפית ציפורים שבו נסללו שבילי אספלט ע"י קק"ל. המסלול הסלול ממש לא מתאים להליכה ברגל, ולכן אם לא הבאתם אופניים או רולרבליידס מהבית, תצטרכו לשכור במקום כלי תחבורה כלשהו. במקום יש דוכנים להשכרת אופניים, רכבי גולף וגם מין טוק-טוקים עם כסאות לשניים או שלושה, שנראים נוחים עד שמנסים להסיע אותם (מה שדורש די הרבה כוח ברגליים). אורך המסלול הוא 9 ק"מ, וקחו בחשבון שבקיץ זה אחד המקומות החמים והלחים ביותר בארץ, מה שאומר שאם אתם לא מורגלים בנסיעה על אופניים - יהיה לכם קשה מאוד. קחו הרבה מים.<br /><br />המקום הוא באמת מוקד משיכה למינים רבים של ציפורים - המוני עגורים, אך גם שלדגים וציפורי מים אחרות. הבעיה האמיתית היא שצפרות זה תחביב שדורש הרבה סבלנות ונכונות לעצור במקום ולחכות - שעות, לפעמים - עד שתגיע הציפור המעניינת באמת. לא בדיוק מתאים למשפחה עם ילדים קטנים. לכן, לדעתי, אם אין לכם עניין מיוחד בצפרות (או ברכיבה על אופניים), אין ממש סיבה להגיע לכאן.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> הכניסה לאתר נמצאת על כביש 90, מצפון לאגם החולה. שימו לב לא להתבלבל בין אגם החולה ואגמון החולה.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-92030701043700765402010-06-12T08:23:00.003+03:002010-06-12T09:34:00.718+03:00נחל ג'ילבון<div style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:arial;"><span dir="rtl" style="font-size:78%;">(רפי, יעל, יותם, 5.6.10)</span><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Gilbon/IMG_1081.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Gilbon/IMG_1081.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מפל גילבון" border="0" width="280" /></a><br /><br />נחל גִילְבּוֹן (גִ'ילָבּוּן) הוא אחד מאתרי הטיולים הפופולריים ביותר בגולן, ובצדק - זה מסלול הליכה יפה, לא קל מדי ולא קשה מדי, עם אפשרויות כניסה למים במספר מקומות, כך שהוא מתאים גם לימי קיץ. בתוספת הליכה קצרה על כביש עפר אפשר להפוך את המסלול למעגלי. אין פלא שהמקום די מלא בשבתות.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Gilbon/IMG_1040.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Gilbon/IMG_1040.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מפל דבורה" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> נוסעים צפונה בכביש 90 עד לצומת מחניים. כאן פונים ימינה (מזרחה) לכביש 91, ועולים אל רמת הגולן. כקילומטר לאחר הפניה לקצרין, ישנו שילוט לנחל גילבון, אשר מוביל לדרך עפר לא רעה, עם סימון שבילים אדום. ממשיכים לפי הסימון האדום עד למגרש החניה. הכניסה חינם.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Gilbon/IMG_1072.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Gilbon/IMG_1072.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית על מפל ג'ילבון" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">המסלול:</span> ממגרש החניה, מסלול מסומן באדום יורד לתוך הנחל ומוביל לתצפית על מפל דבורה, שהוא קצת פחות מרשים אבל הרבה פחות צפוף ממפל גלבון, אליו מגיעים בהמשך. ההליכה ממשיכה לאורך הנחל וחוצה אותו מספר פעמים (לא חייבים להרטב אם לא רוצים, אבל אם לא אכפת לכם להרטיב את הרגליים יהיה לכם נוח יותר ללכת). לאחר הליכה של כשעה מגיעים לפיצול עם הסימון הכחול. מכאן ממשיכים מעט במורד הנחל לתצפית על מפל גלבון הענק, ובהמשך המסלול יורד אל תוך הנחל ומגיע אל הבריכה בתחתיתו. כאן תוכלו להצטרף לשאר עמישראל ולהכנס למים (קר ועמוק. כיף בימים חמים). לאחר מכן חוזרים אל הפיצול ועולים במסלול הכחול במעלה גדת הנחל, אל מגרש חניה שני. אם יש כמה מכוניות אפשר להשאיר כאן אחת מהן, אחרת צריך להמשיך בכביש עפר על המסלול הכחול, ולחזור ממנו (בדרך עפר אחרת, המסומנת באדום) אל מגרש החניה הראשון. משך המסלול כולו הוא שעתיים-שלוש, אבל בוודאי תתעכבו לא מעט בממפלים ובבריכות, כך שאפשר לבלות כאן חצי יום בקלות.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Gilbon/IMG_1068.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Gilbon/IMG_1068.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית מנחל גלבון" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">המלצות:</span> למרות הטיפוס וההליכה שאינה תמיד קלה, כדאי להגיע עם סנדלי שורש, וכך תוכלו לחצות את הנחל בלי להסתבך בקפיצות מאבן לאבן. כמובן שכדאי לבוא עם בגד ים כדי להכנס לבריכות. קחו בחשבון גם שבעונה זו של השנה יש יתושים וברחשים בכל מקום שבו יש מים; צפו לחזור הביתה עם הרבה עקיצות.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-54020722533182050492010-05-22T22:12:00.002+03:002010-05-28T18:58:06.345+03:00נחל מעפילים: מסלול מעגלי ליד יגור<span style="font-size:78%;">(עם רפי ויותם, 22.5.10)</span><br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/Yagur/IMG_4392.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/Yagur/IMG_4392.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית מנחל מעפילים" border="0" width="280" /></a>זהו מסלול מעגלי שעולה מקיבוץ יגור אל הכרמל, משקיף על נופי המפרץ והגליל, ויורד חזרה. המסלול מוצל ברובו ומתאים גם לימי קיץ חמים. אורך המסלול כ-6 קילומטר (3-4 שעות, כולל הפסקות).<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> נוסעים לקיבוץ יגור. מיד לאחר שער הכניסה לקיבוץ, ישנה פניה ימינה שמובילה לאתר רכיבה על סוסים. כאן ניתן להחנות את הרכב בסמוך לשלט הסבר על שביל ישראל.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/Yagur/IMG_4384.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/Yagur/IMG_4384.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית מנחל מעפילים" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">המסלול:</span> מסלול העליה מסומן בשביל ישראל, וכן בסימון אדום שמתחלף לאחר זמן מה בסימון כחול. המסלול יוצא מהקיבוץ ומטפס על הר הכרמל. התוואי לא מאוד תלול, ומוצל כמעט לגמרי, כך שמדובר בעליה סבירה גם למי שסוחב תינוק על הגב. אין כאן צוקים או עליות שדורשות טיפוס. הפרש הגובה הוא כ-320 מטר, ובמהלכו נופי הגליל התחתון נפרשים בהדרגה מתחתינו.<br /><br />לאחר שהעליה מסתיימת, המסלול ממשיך עם שביל ישראל עוד חצי קילומטר בערך, ואז ישנה פניה ימינה אל מסלול המסומן בשחור, ומתחיל את הירידה בחזרה אל הקיבוץ. שימו לב: כמה מאות מטרים מוקדם יותר ישנה פניה שמאלה למסלול שחור אחר, שאינו מסומן במפות ישנות (אינו מופיע במפה שלי, שהיא משנת 2005). זהו מסלול עליה קצר שמוביל לדרך נוף כרמל, ולא בחזרה ליגור.<br /><br />מסלול הירידה מקביל לכביש הגישה לנשר וחיפה, ולמרות שהוא נמצא כ-200 מטר מעליו, אפשר לשמוע בבירור את המכוניות - הרבה פחות נעים משביל העליה. לאחר זמן מה הסימון מתחלף בסימון ירוק וחוזר לכיוון יגור, עד שהוא נפגש מחדש עם שביל ישראל ממש בסמוך לגדר הקיבוץ.<br /><br /><div style="text-align: center;"><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/Yagur/IMG_4394.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/Yagur/IMG_4394.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="נחל מעפילים - העליה מקיבוץ יגור" border="0" width="90%" /></a></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-7806409728275655212010-04-23T11:56:00.003+03:002010-04-23T12:49:44.157+03:00הר תבור<div style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:arial;"><span dir="rtl" style=""><span style="font-size:78%;">(יותם, רפי, טל, שלומי, 10.4.10)</span><br /></span><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Amakim/Tavor/IMG_0885.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Amakim/Tavor/IMG_0885.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית מהר תבור" border="0" width="280" /></a>התבור הוא הר גבוה ביחס לגבעות של הגליל התחתון ולעמקים שמדרום לו. כיוון שכך, מההר ישנה אפשרות לקבל תצפית יפה לכל הכיוונים. מכיוון שהפסגה עצמה כבר תפוסה, וממילא כנראה שטוחה מכדי לאפשר תצפית טובה, הוכשר במקום שביל הליכה קצר ונוח שמקיף את הפסגה, וממנו נשקפים נופים בכל הכיוונים. המעוניינים במסלול הליכה מאתגר מעט יותר יכולים לעלות באחד ממספר שבילי הליכה תלולים שמטפסים על ההר, לאחר מכן להקיף את הפסגה, ולחזור בשביל הליכה אחר.<br /><br />בנוסף לנוף, בפסגת ההר מצויות שתי כנסיות. היפה מביניהן היא הכנסיה הפרנציסקנית, שנבנתה בתחילת המאה ה-20 על חורבות כנסיה צלבנית, ומצדיקה ביקור במקום בפני עצמה.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הכנסיה הפרנציסקנית</span><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Amakim/Tavor/IMG_0857.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Amakim/Tavor/IMG_0857.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="הכנסיה הפרנציסקנית בהר תבור" border="0" width="280" /></a>ניתן להגיע ברכב ממש עד לכנסיה, והביקור בה מתאים גם לנכים. מכביש 65 (עפולה-צומת גולני), כ-10 ק"מ מצפון-מזרח לעפולה, פונים שמאלה לכיוון הכפר הבדווי שבלי. חולפים על פני הכפר כולו ומגיעים לכביש תלול ומתפתל שעולה לפסגת ההר. הכניסה לכביש זה מותרת רק לרכב פרטי: הסיבובים חדים מדי לאוטובוסים, ולכן טיולים מאורגנים צריכים להחנות את האוטובוס בטרמינל בקצה הכפר שבלי, ולקחת מוניות שירות לפסגה. במהלך העליה על ההר ישנם כמה מקומות בהם ניתן לעצור את הרכב ולהסתכל על הנוף, אבל הנוף מהמסלול המעגלי יפה לא פחות ולכן אין טעם לעצור כאן אם אתם מתכננים לטייל.<br /><br />סמוך לפסגת ההר, מגיעים פתאום לצומת לא משולט. הפניה שמאלה מובילה לכנסיה היוונית-אורתודוקסית, המרשימה פחות (ובהתאם, אין במקום הרבה חניה, וגם לא הרבה פעילות). פנו ימינה ותגיעו למגרש חניה מסודר (אבל קצת קטן מדי) בסמוך לכנסיה הפרנציסקנית.<br /><br />הכנסיה היא מבנה מרשים מתחילת המאה ה-20, שנבנה על ידי נזירים פרנציסקנים, על שרידי כנסיה מהתקופה הצלבנית. בנוסף לביקור בכנסיה עצמה, אפשר להסתובב באיזורים של הכנסיה הצלבנית ששוחזרו, וכן לעלות על המרפסת ולראות את הנוף. במקום יש בדרך כלל תיירים בינלאומיים רבים, כיאה לאתר קדוש לנצרות. גם האנשים הם מעניינים לכשעצמם (אנחנו ראינו נזירות קתוליות, נשים בלבוש הודי מסורתי, וקבוצת קשישות איטלקיות רועשת). אבל בכל הקשור לנוף, עדיף לחכות לטיול הרגלי.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">המסלול המעגלי</span><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Amakim/Tavor/IMG_4365.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Amakim/Tavor/IMG_4365.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית על הכפר שבלי מהמסלול המעגלי בתבור" border="0" width="280" /></a>ממגרש החניה של הכנסיה הפרנציסקנית ישנה דרך עפר לא מסומנת, אשר יורדת מעט מהפסגה ומגיעה לאחר כמה מאות מטרים אל שביל עפר כבוש היטב. זהו המסלול המקיף את פסגת התבור. אורכו כ-2 ק"מ וכמעט מכל מקום בו אפשר לראות נופים לכיוונים שונים: עפולה, נצרת, הרי הגליל, בקעת הירדן וגבעת המורה. חלק מהמסלול מסומן בשחור, וחלק בירוק. גם שביל ישראל משתלב במסלול בחלק מאורכו.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">עליה רגלית להר</span><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Amakim/Tavor/IMG_0861.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Amakim/Tavor/IMG_0861.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית מהתבור" border="0" width="280" /></a>ישנם שלושה מסלולים שעולים להר. השניים המתאימים ביותר לטיול מעגלי הם המסלול האדום והכחול. המסלול האדום יוצא מכביש 65, כחצי קילומטר מדרום-מערב לצומת הכניסה לשבלי, ובו עלייה של כ-350 מטר גובה, פרושה על הליכה של 2.5 ק"מ. מלבד התלילות, המסלול אינו במיוחד קשה. בסופו מגיע השביל אל המסלול המעגלי שתואר לעיל. אם הגעתם למעלה, מומלץ מאוד להקיף את ההר וגם לבקר בכנסיה הפרנציסקנית. לאחר מכן אפשר לחזור דרך המסלול הכחול, אשר יורד בתלילות בחזרה אל כביש הגישה לשבלי, לא רחוק מהצומת עם כביש 65.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-2236342470013220492010-04-10T18:24:00.003+03:002010-04-10T18:49:56.225+03:00אפולוניה<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם משפחת קיסר, 5.4.10)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/STB_0847.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/STB_0847.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="המבצר הצלבני באפולוניה" border="0" width="280" /></a>הגן הלאומי באפולוניה נמצא ממש בתוך הרצליה, ושוכני גוש דן יכולים להגיע אליו בנסיעה של דקות ספורות. זהו אתר ארכיאולוגי שנמצא על חוף הים, ובנוסף לעתיקות אפשר להנות גם ממסלול הליכה קצר לאורך חוף הים. האתר אינו גדול, וביקור של שעתיים יספיק כדי להתרשם מכל מה שיש במקום.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0844.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0844.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="סירות מפרש בחוף אפולוניה" border="0" width="280" /></a>המקום נקרא גם "תל ארסוף" בערבית או "תל ארשף" בעברית, והוא היה מיושב עוד בתקופת החשמונאים בשל מפרץ טבעי באיזור. רוב העתיקות שנמצאות כיום באתר הן מהתקופה הצלבנית, אז הוקם כאן מבצר שהמבנה הכללי שלו עדיין עומד על תילו, ואפשר לראות סביבו חומה כפולה וחפיר.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0842.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0842.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית אל חוף הים ואל נתניה מהמבצר הצלבני בתל ארסוף (אפולוניה)" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> האתר ממוקם בחוף הצפוני ביותר של הרצליה, והכניסה אליו היא מרחוב יגאל ידין. לבאים מכביש החוף יש לרדת במחלף שמריהו (מחלף רבין) ולפנות מערבה. כבר מהמחלף ישנו שילוט לאפולוניה. הכניסה לאתר היא בתשלום.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0838.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0838.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="הכניסה למבצר הצלבני באפולוניה" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">לוגיסטיקה:</span> מהחניון ישנו </span><span style="font-family:arial;">שביל עפר שהולך לאורך חוף הים, ואורכו כקילומטר, אל המבצר הצלבני. לאורך השביל פזורות ברזיות רבות כך שאין צורך לקחת כמעט כלום לביקור במקום. ישנו גם כביש גישה לנכים שמוביל ממש עד למבצר. מספר מצומצם של שולחנות פיקניק נמצאים ליד הכניסה לאתר, וכן בצידו השני של המסלול - ליד המבצר.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-70303679947538852172010-04-09T10:08:00.003+03:002010-04-09T10:35:13.664+03:00נחל כלח<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם עידו ואילנית, 3.4.10)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br />נחל כלח הוא מסלול קצר ויפה באיזור <a href="http://tiyulim.blogspot.com/2007/05/5.html">שוויצריה הקטנה</a>. המסלול מוצל כמעט לכל אורכו ולכן מתאים מאוד לימים חמים, והוא מגיע בסופו אל שוויצריה הקטנה - מהמקומות שתמיד נחמד לבקר בהם שוב. החסרון הוא שזה אינו מסלול מעגלי.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה לנקודת ההתחלה:</span> מחיפה נוסעים לכיוון האוניברסיטה, חולפים על פניה ועל הכניסה לפארק הכרמל, וממשיכים ישר עד שמגיעים לצומת דמון. כאן פונים ימינה לכביש 721, לכיוון בית אורן, וכ-100 מטר לאחר מכן ישנם שוליים בהם ניתן להחנות את הרכב. ממשיכים רגלית עוד כמה עשרות מטרים לאורך הכביש עד לתחילת המסלול, אשר מסומן בצבע כחול.<br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-weight: bold;">המסלול:</span> המסלול עוקב אחר נחל כלח מתחילתו ליד צומת דמון ועד לשוויצריה הקטנה. הירידה בתוואי הנחל נוחה ברובה אך כוללת מספר מפלים קטנים, וילדים כנראה יצטרכו כאן עזרה. לאחר כ-2.5 ק"מ מגיעים לגשר אבן גדול מעל הנחל, וכאן עולים אל הגשר ומגיעים לסימון האדום של שוויצריה הקטנה. ממשיכים ימינה עם הסימון האדום. לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לפיצול עם מסלול ירוק. כעת ניתן לבחור בין שתי עליות שונות אל החניון. האפשרות הראשונה היא להמשיך עם המסלול האדום, שהוא מסלול רחב ונוח שעולה בהדרגה אל החניון, אך אינו מוצל. האפשרות השניה היא לבחור במסלול הירוק, שעולה בתלילות וכולל מספר קטעי טיפוס, אך מוצל לכל אורכו. שני המסלול קצרים יחסית, ואורך המסלול הכולל הוא כ-3 ק"מ - כלומר טיול של שעתיים בערך.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה ברכב לנקודת הסיום:</span> נקודת הסיום היא חניון שוויצריה הקטנה. הכניסה לחניון זה היא בתשלום. לפרטים נוספים עיינו בהוראות ההגעה ל<a href="http://tiyulim.blogspot.com/2007/05/5.html">נקודת ההתחלה של מסלול שוויצריה הקטנה</a>.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-48564815786385752092010-04-09T09:05:00.004+03:002010-04-09T10:04:42.446+03:00מצדה<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם כנס מינרבה, 6.6.07, גרסת "זריחה מעל ים המלח")<br />(עם ההורים, 30.3.10, גרסת הרכבל)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Judea%20Desert/Massada/IMGP2319.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Judea%20Desert/Massada/IMGP2319.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="זריחה על ארמון הורדוס במצדה" border="0" width="280" /></a>כאחד משלושת האתרים המתויירים ביותר בישראל (השניים האחרים הם הכותל ויד ושם), קשה למצוא את מצדה ריקה מאדם. מצד שני, האתר הוא רחב ידיים דיו כדי שניתן יהיה להסתובב בו יחסית בנוחות גם בתקופות העמוסות, כמו פסח למשל.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Judea%20Desert/Massada/IMG_0802.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Judea%20Desert/Massada/IMG_0802.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="טריסטרמית - ציפור מדבר נפוצה" border="0" width="280" /></a>המעוניינים לראות את המקום עם נוכחות יחסית דלילה של תיירים יהודים-אמריקאים יכולים לעשות את המסלול הקלאסי: עליה בשביל הנחש לפנות בוקר, כדי לראות את הזריחה מעל ים המלח ממרומי המבצר. מדובר בשביל עפר תלול אך נוח, שכולל הפרש גובה של כ-350 מטר, ולוקח שעה עד שעתיים בדרך כלל. האנשים הספורטיביים פחות יכולים להגיע בשעות סטנדרטיות יותר ולהדחס עם שאר עם ישראל לתוך הרכבל, שיוצא בכל רבע שעה מתחתית המסלול ועולה ישירות לאתר בכ-5 דקות. הרכבל מתאים גם לנכים ולבעלי עגלות, אך חלק מהאתר (ובפרט ארמון הורדוס המרשים) דורש ירידה במדרגות. ישנה גם אפשרות להגיע לאתר דרך שביל הסוללה, שהוא קצת יותר קל מבחינת הטיפוס, אבל פחות נוח מכיוון שאפשר להגיע אליו רק דרך ערד.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Judea%20Desert/Massada/IMGP2317.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Judea%20Desert/Massada/IMGP2317.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="שרידי המחנה הצבאי הרומי שצר על מצדה" border="0" width="280" /></a>האתר מעניין מאוד מבחינה היסטורית, ומי שמתעניין בארכיאולוגיה יוכל בקלות לבלות כאן יום שלם, כולל ביקור במוזיאון שנמצא במרכז המבקרים בתחתית שביל הנחש. עם זאת, באתר עצמו כמעט אין שלטי הסברים (וחבל), ולכן כדאי לשמור את הברושורה שמקבלים בעת התשלום. בין האטרקציות המרכזיות: ארמון תלת-קומתי שנבנה עבור הורדוס; בית רחצה בסגנון רומי, ובו קלדריום (תכל'ס סאונה) בה ניתן לראות איך זרמו מים חמים מהתנור אל מתחת לרצפה; מספר פסיפסים; ותצפית על שרידי המחנה הרומי והחומה שבנו סביב מצדה בעת המצור. אפשר כמובן לראות גם את "חדר הגורלות" שבו, אולי, העלו הסיקריקים בגורל את שמותיהם של אלה שיהרגו את חבריהם בהתאבדות ההמונית שפירסמה את מצדה. מעניין לא פחות מסיפור ההתאבדות עצמו הוא היחס המשתנה של החברה בישראל לסיפור, שהחל מהערצה של "אידאל מצדה" והשתנה ליחס מפוכח ואולי ספקני יותר.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Judea%20Desert/Massada/IMGP2316.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Judea%20Desert/Massada/IMGP2316.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="התמונה הסטנדרטית - תצפית ממצדה על הזריחה מעל ים המלח. כן, גם אני הייתי חייב לצלם את זה." border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> ישנם שני כבישים שמובילים למצדה, אך אינם מתחברים זה לזה. רוב המבקרים מגיעים מכיוון כביש 90 (ים המלח). מכביש 90 ישנה פניה ברורה לאתר, כ-15 קילומטרים מדרום לעין גדי. ניתן להגיע לכאן מדרום דרך צומת הערבה, או מצפון דרך כביש הבקעה. הכניסה מכיוון ים המלח מובילה לשביל הנחש ולרכבל. לחילופין, תוכלו להגיע דרך כביש 3199 שיוצא מערד ומגיע למצדה מכיוון מערב. מכיוון ערד אפשר לעלות למצדה רק ברגל, דרך שביל הסוללה (פחות תלול משביל הנחש). בכל מקרה, הכניסה בתשלום, וישנה תוספת תשלום משמעותית לעולים ברכבל. שוב, שימו לב שלא ניתן לעבור ברכב מצד אחד של מצדה לצד השני.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-63493887881695619002010-02-20T15:15:00.004+02:002010-02-20T18:45:24.671+02:00אלוני אבא<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם המשפחה, 13.2.10)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/IMG_0756.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/IMG_0756.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="כלנית פורחת באלוני אבא" border="0" width="280" /></a>ליד המושב אלוני אבא ישנו מסלול טיול מעגלי קצר ופורח, שמתאים לימי חורף יפים. אורך המסלול כ-2 ק"מ והוא מתאים לכל המשפחה. יש כאן המון כלניות בכל הצבעים, רקפות, עיריות ועוד פרחים רבים, וההליכה בתוך מרבדי הדשא נעימה וקלה. החסרון העיקרי של המקום, כרגיל, הוא הצפיפות: בשבתות יפות מגרש החניה מלא עד אפס מקום וגם מגרש העפר הגדול שבכניסה לאלוני אבא צפוף מאוד. אם אתם רוצים להגיע דווקא בשבת, מומלץ מאוד להגיע עד 10:00. בנוסף, קחו בחשבון שרוב המבקרים לא שורדים את המסלול כולו, כך שגם אם האיזור שליד החניון מלא עד מיאוס, עדיין יש סיכוי שיהיו כמה פינות יחסית שקטות בהמשך.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/IMG_0757.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Carmel/IMG_0757.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" border="0" width="280" /></a></span><span style="font-family:arial;">המסלול אינו מסומן ולפעמים לא לגמרי ברור לאן אמורים ללכת. אם אתם באים ביום יפה, סביר להניח שלא תוכלו ללכת לאיבוד - פשוט עקבו אחרי מישהו שנראה שהוא יודע לאן הוא הולך. בכל מקרה, ההתמצאות בשטח אינה קשה: מהחניון עולים במעלה ההר עד שהמסלול מתמתן ומגיע לאצטדיון כדורגל בפאתי בסמת טבעון. מכאן הולכים זמן מה לאורך גדר היישוב המשובשת, אך לא חוצים אותה, ולבסוף יורדים בחזרה לכיוון הכביש. בחלק האחרון של המסלול, שבו התוואי הכי פחות ברור, אפשר פשוט ללכת לפי כיוון הכביש - לא רואים אותו מהשביל, אבל שומעים את המכוניות.<br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-weight: bold;">הגעה מכיוון ת"א:</span> נוסעים בכביש 70 (זכרון-יקנעם) עד לצומת התשבי, משם פונים ימינה לכביש 722 לכיוון טבעון. בצומת אלונים פונים שוב ימינה, ומיד אח"כ, ליד קניון חוצות אלונים, פונים שמאלה לכיוון אלונים. ממשיכים על הכביש כ-4 ק"מ. מעט לפני היישוב אלוני אבא ישנו בצד שמאל מגרש חניה ושם תחילת המסלול. כדי להגיע למגרש החניה יש להמשיך ולעשות סיבוב פרסה במושב אלוני אבא. אם המגרש מלא, אפשר לחנות גם בחניון עפר גדול יותר בכניסה למושב.<br /><span style="font-weight: bold;">הגעה מכיוון חיפה: </span>בצומת העמקים פונים לכיוון טבעון, חוצים את העיר וממשיכים ישר לצומת אלונים. מכאן המשך ההוראות כמקודם.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-10337494065903683862010-01-30T14:53:00.005+02:002010-02-06T16:45:05.485+02:00ציפורי<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם יואל, דביר והמשפחות, 16.1.10)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Tzippori/IMG_0665.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Tzippori/IMG_0665.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="הפסיפס המפורסם בגן לאומי ציפורי" border="0" width="280" /></a>ציפורי היתה עיר יהודית גדולה בתקופת הרומאים. במקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות, ונחשפו כמה רחובות עם בתים רבים, בהם גם בתים עם פסיפסים יפים. זה שבתמונה הוא כנראה הפסיפס המפורסם והיפה ביותר בארץ, ונמצא בבית של אדם עשיר במיוחד, כפי שמעידה העובדה שהיו שירותים בתוך ביתו. ועל כך <a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%94_%D7%91" target="_blank">אמרו</a> חכמינו, "איזהו עשיר?... כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו".<br /><br />במקום מסלול הליכה מעגלי שנמשך כשלוש שעות, תלוי כמה מתעכבים על הפסיפסים והממצאים האחרים שבדרך. בציפורי עדיין מתבצעות חפירות ומדי פעם מגלים דברים חדשים ומעניינים, כך שגם מי שהיה במקום לפני כמה שנים יראה הרבה דברים חדשים. בניגוד לאתרים ארכיאולוגיים רבים, בהם צריך ממש להשתמש בדמיון כדי להבין מה משמעות הממצאים, כאן איכות השימור גבוהה מספיק כדי שיהיה אפשר ממש לדמיין איך חיו היהודים בארץ לפני אלפיים שנה. מה שרואים לאו דווקא תואם את המסורת שגדלנו עליה, כמו למשל העובדה שבמרכז בית הכנסת צויר גלגל מזלות ענק, עם כיתוב בעברית וביוונית.<br /><br />כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם במהלך המסלול (ותודה למדריכה מרים): ברחובות העיר, אפשר לראות שהאבנים המסותתות מונחות באלכסון, ולא עם כיוון הנסיעה. זאת כדי שגלגלי הכרכרות הדקים לא ייתפסו בתוך החריצים שבין האבנים. כמו כן אפשר לראות כאן את החריצים הרדודים יותר שחרצו הכרכרות בכביש. כדאי גם לשים לב לכך שישנו מגוון של רמות איכות לפסיפסים - החל מדוגמאות פשוטות בצבע אחד ועד פסיפסים ריאליסטיים עם מספר רב של גוונים.<br /><br />בנוסף למסלול ההליכה, שנמצא ליד החניון המרכזי, ישנו אתר נפרד ממש ליד עמדת התשלום בכניסה, וכדאי לעבור בו בדרך החוצה. כאן אפשר לראות מחילה שהובילה מים ממעין סמוך אל העיר. הסיד המקורי עדיין נמצא על הקירות.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> מצומת המוביל נוסעים דרום-מזרחה על כביש 79. לאחר 4 ק"מ ישנה פניה שמאלה לציפורי (המושב והאתר). לאחר כ-100 מטרים פונים ימינה בכביש המוביל לאתר (השילוט העיקרי הוא למושב).<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-82266175480600959332010-01-30T09:37:00.004+02:002010-01-30T14:41:51.877+02:00מערת לוזית<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם יעל ויותם, 27.12.09. המלצה של חיים.)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0645.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0645.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מערת לוזית" border="0" width="280" /></a>באיזור שפלת יהודה ישנן אלפי מערות במגוון גדלים וצורות: מערות טבעיות, מערות קבורה, מערות פעמון (שנוצרו בעקבות חציבת אבן לבנין) ומערות קולומבריום (ששימשו לגידול יונים). המערות המפורסמות ביותר נמצאות בבית גוברין, אבל ישנם אתרים רבים אחרים, פחות מוכרים ופחות צפופים (גם אם פחות מתוחזקים). על <a href="http://tiyulim.blogspot.com/2007/02/blog-post.html">מערות חזן</a> כבר נכתב בבלוג זה. אתר אחר באותו איזור הוא מערכת מערות הפעמון שליד מושב לוזית. באתר מספר מערות פעמון מחוברות זו לזו, אשר יוצרות חדרים גבוהים ורחבי ידיים. למרבה הצער, העובדה שהאתר אינו מוסדר גורמת לכך שיש בו לא מעט לכלוך שהשאירו המבקרים. יחד עם זאת, מדובר במקום שקט ונחמד ששווה ביקור אם אתם עוברים באיזור. הביקור באתר אינו כולל הליכה רבה ועשוי לקחת כשעה.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0646.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Merkaz/IMG_0646.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מערת לוזית" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> מצומת קסטינה (מלאכי) נוסעים דרומה על כביש 40 עד לצומת קוממיות (קצת לפני קרית גת). כאן פונים שמאלה (מזרחה) אל כביש 353, וממשיכים בו כ-20 ק"מ עד למושב לוזית. ממש מול הכניסה למושב ישנה דרך עפר רחבה ולא משולטת. הדרך משובשת למדי ובעלי מכוניות נמוכות עשויים להעדיף להשאיר את המכונית ליד הכניסה ללוזית ולהמשיך ברגל. לאחר כקילומטר מגיעים לקצה הדרך ובצידה הכניסה למערכת המערות.<br /><br />טיולים נוספים באיזור: <a href="http://tiyulim.blogspot.com/2007/02/blog-post.html">מערות חזן</a><br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-35508825445350875832010-01-30T08:49:00.003+02:002010-01-30T09:17:10.360+02:00המצפה התת-ימי, אילת<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם יעל ויותם, 26.12.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0623.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0623.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="המצפה התת-ימי באילת" border="0" width="280" /></a>אם רוצים באמת להתרשם ממערכת החיים המדהימה של מפרץ אילת, הדרך הטובה ביותר היא לעשות זאת בצלילה. גם מי שאינו יודע לצלול יכול להכנס עם שנורקל לחוף אלמוג ולקבל מושג לא רע של מה מתרחש שם למטה. המצפה התת-ימי הוא תחליף יבש לכל אלה, וכתחליף הוא כמובן הרבה פחות מספק - לא רק בגלל שצריך לעמוד מול חלון ולחכות שדג מעניין יחליט להתקרב, אלא גם בגלל שצריך בינתיים לשמוע את הצעקות והבכי של המוני ילדים. אם מוסיפים לכך את מחיר הכניסה המופקע (80 ש"ח למבוגר, לא כולל אקסטרות), צריכים תירוץ ממש טוב כדי להגיע לכאן. במקרה שלנו, כמו גם של רוב שאר המבקרים, התירוץ הוא ילדים קטנים, עבורם המקום הוא הדרך היחידה לבוא כמעט-במגע עם הדגים הטרופיים הצבעוניים של מפרץ אילת.<br /><br />המצפה התת-ימי עצמו הוא מבנה קטן שעומד בעומק של כ-10 מטרים בתוך המים, אליו ניתן להכנס ולהסתכל על הדגים והאלמוגים. בנוסף למבנה הזה ישנם כמה אקווריומים גדולים, שהילדים מתרשמים מהם לא פחות, ביניהם גם אקווריום עם כרישים, תצוגה של דגים נדירים (כולל כמה סוסי ים קטנים וחמודים), ותצוגת דגי לילה זוהרים. אם מגיעים בזמן הנכון (ומוכנים לסבול את הקשקושים הילדותיים של המדריכה) אפשר לראות איך מאכילים את הדגים ואפילו את הכרישים. בתשלום נוסף אפשר גם לצאת לשיט בסירה עם רצפת זכוכית. כאמור, שום דבר מכאן אינו מתקרב לצלילה בחוף הנסיכה או אפילו לשנרקול בחוף אלמוג, אבל אין ספק שחומר הגלם - הדגים והאלמוגים של מפרץ אילת - הוא מהמראות המרשימים בארץ. הבן שלי (בן שנתיים וקצת) התלהב.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> המצפה נמצא מעט מדרום לחוף אלמוג. מאילת נוסעים דרומה (לכיוון טאבה) ופונים שמאלה אל החניון המשולט היטב.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-10810313544587955892010-01-29T09:05:00.003+02:002010-01-29T20:58:56.047+02:00חי-בר יטבתה<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם יעל ויותם, 25.12.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0535.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0535.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="נשר בגן החיות שבחי-בר יטבתה" border="0" width="280" /></a>ישנם שני אתרי חי-בר בארץ: ב<a href="http://tiyulim.blogspot.com/2008/03/blog-post_10.html">כרמל</a> וביטבתה. בשניהם הרעיון הוא לתת לחיות להסתובב באופן חופשי בסביבתם הטבעית, קצת כמו בספארי, אלא שהכוונה היא להביא רק חיות שנמצאות בארץ (או נמצאו בעבר) באופן טבעי.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0538.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0538.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="עזניית הנגב בחי-בר יטבתה" border="0" width="280" /></a>הכניסה לחי-בר ביטבתה יקרה יחסית (40 ש"ח למבוגר), אך שווה בהחלט את המחיר. החי-בר מחולק לשני חלקים. הראשון, "מרכז הטורפים", הוא למעשה גן-חיות רגיל שבו ניתן למצוא טורפים מדבריים. קצת חבל שהחיות האלה כלואות, אבל זו כנראה הדרך היחידה שבה ניתן לראות זאבים, צבועים ועופות דורסים מקרוב. בין היתר ניתן לראות כאן את העזניות האחרונות בארץ, עופות דורסים נוספים (נשר, רחם ובז), זאבים (נראים ממש כמו כלב זאב), צבועים, שועלים, ועוד. יש כאן גם חדר לילה - חדר שבו הופכים את היום והלילה בעזרת תאורה מלאכותית, וכך ניתן לראות חיות לילה בפעילות. כאן תראו תנשמת, עטלפים ועוד.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0580.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0580.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="דישון" border="0" width="280" /></a>החלק השני של החי-בר הוא שטח רחב בו ניתן לנסוע ברכב ולעבור ממש בסמוך לעדרים של בהמות שונות, בהן בעלי קרניים כגון ראם, דישון וצבי, חמורי בר (ערוד ופרא), ויען. בקטע זה אסור לצאת מהרכב, אבל בעלי החיים רגילים כבר למבקרים וניתן להגיע קרוב מאוד אליהם. בכניסה לאתר אפשר לקנות ב-10 ש"ח דיסק עם הסברים על החיות, וכך, כאשר תגיעו לעדר של דישונים (למשל) תוכלו להעביר את הדיסק ל-track המתאים ולשמוע הסבר של כמה דקות על החיה ואיך היא הגיעה לחי-בר.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0589.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0589.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="ראם סהרה" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> החי-בר נמצא מול קיבוץ סמר, כמה קילומטרים דרומה מקיבוץ יטבתה, על כביש 90. בנסיעה דרומה מיטבתה לכיוון אילת תראו שילוט לפניה שמאלה (מזרחה) לתוך החי-בר.<br /></span></div><br /><br /><center><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0573.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/Chai-Bar/IMG_0573.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px;" alt="יען" border="0" width="80%" /></a></center>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-31322407872558801532010-01-15T18:39:00.002+02:002010-01-16T21:25:53.759+02:00הפלמינגו ודקל הדום עולים לישראל<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style="font-family:arial;font-size:78%;"><span dir="rtl" style="">(צביקה, 24.12.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0511.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0511.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="להקת פלמינגו שבחרה להשתקע בבריכות המלח ליד אילת" border="0" width="280" /></a>באיזור חולות עברונה, מרחק רבע שעת נסיעה צפונה מאילת, בעל חיים וצמח שהגיעו מאפריקה החליטו להקים את ביתם. אלה הם הפלמינגו ודקל הדום, סוג של דקל בעל צורה מיוחדת. המסלול שמבקר בבתיהם של העולים החדשים האלה כולל בעיקר נסיעה ברכב, עם כמה יציאות ממנו לצורך התבוננות מקרוב בציפורים ובדקלים.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">המסלול: </span>נוסעים על כביש 90 (כביש הערבה). מעט מצפון לק"מ ה-20 ישנה פניה מזרחה לכביש עפר נוח המסומן בסימון שבילים אדום. (הערה: כשהיינו כאן, היו במקום עבודות בכביש 90 שנועדו ליצור גדר הפרדה בין כיווני הנסיעה, והיה נראה שכאשר עבודות אלה יסתיימו, הבאים מצפון לא יוכלו לפנות אל כביש העפר. במקרה כזה על הבאים מצפון לנסוע דרומה עד לקיבוץ אילות ושם לעשות סיבוב פרסה. אשמח לשמוע עדכונים על מצב הכביש.)<br /><br />נוסעים ישר על דרך העפר עד שמגיעים לבריכות ייבוש גדולות. מכאן עולים עם האוטו על הגדה הרחבה של הבריכה, פונים שמאלה (צפונה) וממשיכים באיטיות עד שרואים להקות ציפורים. מדובר בדרך עפר נוחה המתאימה לכל רכב. במקום ישנם מספר שלטים שטוענים שזהו שטח פרטי, אך מצד שני המסלול כולו מסומן בסימון שבילים, מה שאומר, להבנתי, שההליכה והנסיעה בו מותרים לכל. ואכן, בכל סוף שבוע ניתן למצוא כאן כמויות גדולות של חובבי ציפורים, ונראה שהציפורים עצמן כבר די רגילות למהומה.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0515.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0515.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="פלמינגו ליד אילת" border="0" width="280" /></a>הבריכות מכילות מים מלוחים שהם תוצר לוואי של מתקן התפלת המים של אילת. הן משמשות להפקת מלח למטרות מסחריות. בריכות אלה הפכו עם השנים לנקודת מנוחה לציפורים במהלך נדידתם מאפריקה לאירופה ובחזרה. עם השנים החליטו כמה ממיני הציפורים - בהן גם הפלמינגו - שמזג האויר האילתי נוח כל השנה, וחבל להתאמץ ולנדוד. כתוצאה מכך ניתן למצוא כאן כל השנה להקות גדולות של ציפורי מים שונות. המרשים שבהם הוא כמובן הפלמינגו, שאותו אנחנו רגילים לראות רק בגן חיות. במקום ישנן גם להקות של ציפורים אחרות, וכדאי מאוד להביא משקפת, מגדיר ציפורים ומצלמה עם עדשת זום חזקה.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0525.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0525.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="דקל הדום הצפוני ביותר בעולם" border="0" width="280" /></a>מבריכות הייבוש ממשיכים צפונה בכביש המסומן בסימון שבילים אדום, עד לנקודת הפיצול עם הסימון השחור. קרוב לנקודה זו ניתן לראות קבוצת עצי דקל דום, העצים הצפוניים ביותר בעולם ממין זה. זהו סוג של עץ דקל בעל מבנה מיוחד: הגזע עולה כלפי מעלה ובגובה של כמה מטרים, הוא מתפצל פתאום לשני גזעים נפרדים, כשלכל אחד מהם אמיר נפרד. העצים מגודרים ולא ניתן לגשת אליהם, אבל אפשר לראות אותם מקרוב ולהתרשם.<br /><br />כאן יורדים מהמסלול האדום ופונים שמאלה (מערבה) אל המסלול השחור, אשר מוביל אותנו לאחר כ-2 קילומטר בחזרה אל כביש 90. כמו בנקודת הירידה מכביש 90, גם כאן ניתן לפנות רק ימינה, ולכן אם אתם רוצים לחזור דרומה לאילת, עליכם להמשיך צפונה בכביש עד לתמנע ושם לעשות סיבוב פרסה.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-38382095007549855842010-01-15T17:59:00.002+02:002010-01-15T18:37:24.804+02:00פארק תמנע<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style="font-family:arial;font-size:78%;"><span dir="rtl" style="">(עם יעל ויותם, 24.12.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0496.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0496.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="עמודי שלמה בפארק תמנע" border="0" width="280" /></a>פארק תמנע הוא אתר תיירות ממוסחר משהו, ודי יקר (40 ש"ח למבוגר). במקום ישנן כמה תצורות אבן טבעיות יוצאות דופן, ששוות צפייה, וכן כמה עדויות למחצבות הנחושת העתיקות שהיו במקום. אבל נוספו לו עם הזמן גם גימיקים שונים ומשונים, שהופכים את הטיול כאן למשהו על גבול המביך. לדוגמה, הילדים יכולים להנות מהכנת בקבוק חול צבעוני; הבקבוק וארבע קערות חול צבעוני (לדעתי, מלאכותי) כלולים במחיר הכניסה. אבל ההורים עשויים לשאול את עצמם, ובצדק, למה לא עושים את זה <a href="http://tiyulim.blogspot.com/2008/12/blog-post.html">במכתש הגדול</a>, שם אפשר להתרוצץ בין גבעות חול צבעוני. נכון, במכתש הצבעים קצת יותר דהויים, אבל שם מרגישים באמת שמדובר בתופעה טבעית. בפארק ישנה גם בריכה מלאכותית קטנה עם סירות פדאלים (שוב, כלול במחיר). גם זו חוויה שאפשר לקבל בצורה מוצלחת יותר, לדעתי, במקומות אחרים, אפילו בפארק הירקון.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0493.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0493.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="עמודי שלמה בפארק תמנע" border="0" width="280" /></a>על כל פנים, הסיבה האמיתית לבוא לפארק תמנע היא תצורות האבן האדומה, ובראשן עמודי שלמה, עמודים טבעיים ענקיים שבולטים מתוך גוש הסלע. סמוך לעמודי שלמה ישנו מסלול טיול קצרצר ומומלץ (כחצי שעה) שעולה במעלה ההר, בתוך האבן החולית, ומגיע לכמה נקודות בעלות ענין ארכיאולוגי: חריטות עתיקות באבן, שהושארו אולי על ידי עובד מחצבות מצרי, וכן מקדש עתיק ששימש את החוצבים.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0487.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Eilat/IMG_0487.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="פטריה וחצי - תצורת אבן טבעית בפארק תמנע" border="0" width="280" /></a>אתר מעניין נוסף הוא הפטריה, גוש אבן טבעי שהמים שחקו את תחתיתו ונתנו לו את צורתו המיוחדת. יש למעשה שתי פטריות בפארק, אבל ביקור באחת מהן הוא די מספיק. במקום אחר ישנו קיר אבן ובו ציור קיר עתיק וגדול, ובמקום הסברים מעניינים על מה שניתן ללמוד על המרכבות, הציד, והחיות שתוארו על ידי האמן.<br /><br />כל האתרים נמצאים בטווח של כמה קילומטרים זה מזה, כך שעקרונית אפשר להגיע ברגל מאחד לשני, אבל ההליכה ביניהם אינה מעניינת כ"כ ויש כביש נוח שמגיע ממש עד לכל אתר. מבחינה זו הטיול נוח מאוד עם ילדים - הנסיעות הן קצרות וכך גם ההליכות. ביקור באטרקציות העיקריות ייקח כ-4 שעות.<br /><br />צריך לציין גם שיש במקום מסלולי טיול רציניים יותר, שעולים אל תוך הרי אילת, ואפשר גם להתחיל מכאן מסלול של כמה ימים. על כך - בפעם אחרת.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> הפארק נמצא בכביש הערבה (כביש 90), כ-25 ק"מ צפונית לאילת. בנסיעה דרומה, לאחר הק"מ ה-39, ישנה פניה שמאלה (מערבה) לקיבוץ אליפז ולתמנע. בצומת ישנם פסלים גדולים של דמויות מצריות - אי אפשר לפספס. מכאן ממשיכים ישר על הכביש כ-4 ק"מ, עד לכניסה לאתר.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-26186334442202725942009-11-25T21:26:00.004+02:002010-05-19T13:17:55.675+03:00תל דן<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם יותם ויעל, 21.11.09, 18.5.10)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0378.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0378.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תל דן" border="0" width="280" /></a>תל דן הוא אתר שנראה כאילו לקחו אותו משוויץ, או איזו ארץ ברוכת-גשמים אחרת. נחל הדן הוא המקור החשוב ביותר של הירדן וכמעט כולו נובע מכמה מעיינות שנמצאים כאן. כמויות המים שזורמות פה, אפילו בקיץ, הן מחזה שאנחנו הישראלים לא רגילים לראות. ההרגשה היא כאילו המים פורצים מהאדמה בכל מקום שמסתכלים בו (ובמקרים רבים זה בדיוק מה שקורה).<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0963.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0963.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תל דן" border="0" width="280" /></a>במקום ישנם שבילים סלולים המתאימים לנכים וגם שבילי הליכה שדורשים קיפוץ בין אבנים מעל פלגי מים קטנים. בכל מקרה מדובר במסלול קליל שמתאים לכל המשפחה. אפשר לבלות כאן שעה או חצי יום, תלוי אם בוחרים להקיף את האתר כולו או רק לראות את מוקדי העניין העיקריים. אם יש זמן, מומלץ מאוד פשוט לטייל בין השבילים הרבים ולקבל את ההרגשה שלא משנה לאן תפנו, תראו עוד נחל מפכפך.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0958.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0958.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="אתר הפולחן בתל דן" border="0" width="280" /></a>הכניסה למים אסורה, מלבד מקום אחד שבו הוקמה בריכת שכשוך. המים קרים מאוד - נעים בקיץ, קצת קר מדי במשך שאר השנה.<br /><br />בנוסף לאתר הטבע, יש כאן גם עתיקות בעלות חשיבות היסטורית: כאן שכנה העיר הכנענית ליש, שנכבשה על ידי בני שבט דן. הם שרפו את העיר והקימו על חורבותיה את העיר דן. במקום ישנו אתר פולחן ושרידים רבים מהעיר הישראלית. כמו כן ניתן לראות כאן את הקשת של שער הכניסה לעיר הכנענית, שעשויה מאבני בוץ, וזהו השער המקושת העתיק ביותר בעולם.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0948.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0948.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תל דן" border="0" width="280" /></a>לא מפתיע שהמקום נהיה לעיתים עמוס למדי, אבל אפשר להמנע מרוב העומס אם לא מגיעים בשבת או חג (אנחנו היינו בערב חג, והיה בסדר), או אם באים מוקדם בבוקר. בריכת השכשוך, כצפוי, היא מקום הומה בדרך כלל.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0954.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0954.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="סלמנדרה בתל דן" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> נוסעים צפונה בכביש 90. בקרית שמונה פונים ימינה (מזרחה) אל כביש 99. נוסעים כ-8 ק"מ, חולפים על פני קיבוץ דן, ומיד לאחר מכן ישנה פניה שמאלה לתל דן. הכניסה בתשלום.<br /><br /><center><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0395.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Dan/IMG_0395.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px;" alt="בריכת השכשוך בתל דן ברגע שקט במיוחד" border="0" width="85%" /></a></center><br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-10887248280789665102009-11-23T21:25:00.003+02:002009-11-25T21:25:54.372+02:00נחל עיון ומפל התנור<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם יעל ויותם, 21.11.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Iyyon/IMG_0358.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Iyyon/IMG_0358.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מפל עיון בנחל עיון" border="0" width="280" /></a>נחל עיון הוא מסלול טיול קצר ובו ארבעה מפלי מים גדולים, מהיפים בישראל. מבחינת קושי, המסלול מתאים לכל המשפחה, אבל ישנם איזורים עם צוקים שבהם צריך להשגיח על הילדים. את המסלול כדאי לעשות בימי חורף יפים (אחרי שכבר ירד קצת גשם), או באביב - אחרת המפלים יבשים.<br /><br />בנחל ישנם שני מסלולים אפשריים: הראשון הוא מעגלי, קצר מאוד, ומגיע רק לאחד מהמפלים ("מפל התנור" המפורסם), ואפשר אפילו לעשות אותו עם עגלה (אם לא מפריע לכם ללכלך אותה בבוץ). המסלול השני הוא קצת יותר ארוך ואינו מעגלי, אבל כאמור גם אותו אפשר לעשות עם כל המשפחה, בתנאי שאתם שומרים על הילדים. מסלול זה מוצלח הרבה יותר ומומלץ מאוד, וזה המסלול שיתואר כאן.<br /><br />הבעיה העיקרית היא שהמסלול הזה אינו מעגלי. אם אתם מגיעים עם רכב אחד, עלול להיות שאחד <a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Iyyon/IMG_0365.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Iyyon/IMG_0365.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מפל הטחנה - נחל עיון" border="0" width="280" /></a>מכם יצטרך לחזור בדרך שבה באתם כדי להביא את הרכב לנקודת הסיום (הליכה של 3/4 שעה אם אתם בכושר). אבל בשבתות וחגים אפשר כמעט תמיד למצוא מישהו שבדיוק נוסע לנקודת ההתחלה כדי לאסוף את הרכב השני, והוא יוכל לתת לכם טרמפ. מצד שני, בשבתות וחגים הנחל שוקק אנשים, במיוחד החלק התחתון שלו שמתלכד עם המסלול הקצר. אם תקומו מוקדם ותתחילו את המסלול בסביבות 9:00-10:00, תוכלו להנות מהמפלים כמעט לבדכם.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Iyyon/IMG_0370.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Iyyon/IMG_0370.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מפל התנור - נחל עיון" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה לנקודת ההתחלה:</span> נוסעים צפונה על כביש 90 עד למטולה. נכנסים למטולה וממשיכים ישר, ושמים לב לשילוט לנחל עיון: המסלול מתחיל ממש בתוך מטולה, קרוב לגדר המערכת, ליד חניון עפר קטן. אם באים מוקדם, אפשר לזהות את נקודת ההתחלה בעזרת הטנק הישן, שמוצב בחניון להנאת הילדים. אם באים קצת יותר מאוחר, קל יותר למצוא את המקום לפי המוני המכוניות החונות בו. מלבד החניון יש כאן רק בקתה קטנה המשמשת כעמדת תשלום (התשלום בכניסה הוא 25 ש"ח למבוגר). כנראה שרוב האנשים מגיעים רק לחניון התחתון ועושים את המסלול הקצר.<br /><br />מנקודת ההתחלה, מדרגות מובילות לתוך ערוץ נחל עיון. מכאן ממשיכים במורד הנחל, לאורך <a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Iyyon/IMG_0362.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Iyyon/IMG_0362.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מפל הטחנה - נחל עיון" border="0" width="280" /></a>המושבה מטולה. גשרים קטנים חוצים את הנחל מדי פעם, וכמובן ישנם מפלים שלצידם אפשר לעצור לנוח (אבל הכניסה למים אסורה לכל אורך הטיול). המסלול נוח ורחב, ובירידות התלולות ישנן מדרגות, אבל אחרי גשמים התוואי נהיה בוצי וחלקלק.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה ברכב לנקודת הסיום:</span> יוצאים ממטולה ונוסעים דרומה בכביש 90 כ-3 ק"מ, עד לפניה שמאלה עם שילוט ל"נחל עיון תחתון". נוסעים בכביש צר עד לחניון.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-69763127671614548022009-11-22T21:20:00.002+02:002009-11-22T22:07:58.392+02:00יער האיילים<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style="font-family:arial;"><span dir="rtl" style="">(עם יעל ויותם, 20.11.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Ayalim/Img_0307.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Ayalim/Img_0307.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="איל נקוד ביער האיילים" border="0" width="280" /></a><a href="http://www.yayalim.co.il/">יער האיילים</a> הוא לא ממש טיול, אלא אחד מהמקומות האלה שקוראים להם "אטרקציות", מילה שעצם הגייתה גורמת לי לתחושת בחילה קלה. אבל, מה לעשות, כשיוצאים לטייל עם ילד קטן אני כבר לא היחיד עם קפריזות. ואני מוכרח להודות שיחסית למקומות מהסוג הזה, היה נחמד מאוד, ואפילו למדתי מה ההבדל בין <a href="http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9C" style="text-decoration: none;">אַיִל, אֱיָל ואַיָּל</a>.<br /><br />דמי הכניסה (40 ש"ח לילד, 25 ש"ח למבוגר) הם סבירים וכוללים כמה "אקסטרות": פינת ליטוף קטנה, כמה חיות משק שאפשר ללטף ולהאכיל, כמה חיות יוצאות דופן (ביזון ותאו), ורכיבה על פוני. המוקד העיקרי הוא כמובן "יער" האיילים, בו שוכנים עדרים של שלושה מיני איילים, וכן קבוצת יעלים. לאחר הסבר קצר מקבלים קצת לחם להאכיל איתו את האיילים, מה שגורם לכך שחלק מהם מבויתים למדי (ומאפשרים פוטו-אופ שלא הייתי מקבל בטבע). כמו בכל סוג של גן חיות, החוויה נפגמת קצת כשרואים כמה שטח המחיה של האיילים מוגבל (זה לא ממש יער אלא שטח מגודר, לא מאוד גדול). אבל בסך הכל מדובר באתר חביב שאפשר להעביר בו בכיף שעתיים-שלוש.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה</span><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Ayalim/Img_0313.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Ayalim/Img_0313.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="איילה מניקה עופר ביער האיילים" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">:</span> נוסעים צפונה על כביש 90 אל קרית שמונה, וליד קניון נחמיה פונים ימינה לכביש 99, אל הגולן. ממשיכים על כביש זה עד שהוא מסתיים בכיכר בתוך מַסְעַדֶה, וכאן פונים ימינה לכביש 98 וזמן קצר לאחר מכן - שוב ימינה לכיוון אודם (כביש 978, שמספרו אינו מסומן בשטח). ממשיכים לפי השילוט למושב אודם, נכנסים לתוך המושב ומיד פונים ימינה לפי השילוט ליער האיילים.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-41092533074281809712009-10-04T18:33:00.003+02:002009-10-04T18:59:28.875+02:00סדקי יפתח<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:85%;" ><span dir="rtl" style="">(4.10.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yiftach/IMG_0121.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yiftach/IMG_0121.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="סדקי יפתח" border="0" width="280" /></a>ליד קיבוץ יפתח שבאצבע הגליל ישנו קניון קטן מאוד ובו מסלול הליכה חביב של כ-10 דקות. המסלול נכנס אל תוך הנקיק הקטן וכולל טיפוס קל בעזרת יתדות שקבועים במקום. אם אתם נמצאים בסביבה, שווה לקפוץ לביקור.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> המסלול נמצא על כביש 886, כקילומטר צפונית לקיבוץ יפתח. נוסעים בכביש 90 צפונה לכיוון קרית שמונה, ופונים שמאלה בצומת כח לכביש 899. עולים במעלה ההר, ובראשו מגיעים לצומת עם כביש 886 לכיוון דרום. לא לוקחים את הפניה הזו אלא ממשיכים ישר, וכחצי קילומטר הלאה ישנה פניה ימינה לכביש 886 לכיוון צפון. כאן פונים וממשיכים על הכביש מעבר לקיבוץ יפתח. לאחר אבן הק"מ ה-65 ישנה פניה ימינה לכביש עפר שמוביל לחניון קטן מאוד ליד מוצב של צה"ל. מכאן יוצא שביל קטן ומטופח אשר מוביל לקניון.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yiftach/IMG_0130.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yiftach/IMG_0130.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="שפן סלעים בסדקי יפתח" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">מסלולים נוספים באיזור:</span> המסלול במקום ממשיך בשביל מסומן (כחול) שיורד בתלילות מהרי נפתלי אל כביש 90. לא הלכתי בו ולכן אני לא יודע אם הוא מעניין. לעומת זאת, לא רחוק נמצא מסלול יפה שעובר ב<a href="http://tiyulim.blogspot.com/2009/10/blog-post.html">מצודת כח ונחל קדש</a>.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-21531714652741725602009-10-03T21:46:00.005+02:002009-10-04T19:00:53.376+02:00נחל קדש ומצודת כח<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:85%;" ><span dir="rtl" style="">(4.10.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Kadesh/IMG_0066.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Kadesh/IMG_0066.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית על נחל קדש מאיזור מצודת כח" border="0" width="280" /></a>נחל קדש הוא מסלול הליכה קצר ואתגרי באיזור אצבע הגליל. המסלול מתחיל ממצודת כח (שנקראת גם מצודת ישע), יורד כמה מאות מטרים תלולים באפיק נחל קדש, ואז עולה בחזרה באפיק אחר של הנחל. לבסוף חוזרים למכונית בהליכה זריזה של כרבע שעה על הכביש, כך שהמסלול הוא כמעט מעגלי.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Kadesh/IMG_0117.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Kadesh/IMG_0117.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מעוק נסתר בנחל קדש" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> נוסעים צפונה בכביש 90 לכיוון קרית שמונה. בצומת כח פונים שמאלה לכביש 899, ועולים בכביש מפותל במעלה הרי נפתלי, עד שמגיעים לצומת גדול עם כביש 886. בצומת ישנה פניה ימינה שנראית כאילו היא נכנסת לתוך בסיס צבאי, אבל ליד הבסיס ישנה חניה וממנה שביל הליכה נוח למצודת כח.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Kadesh/IMG_0114.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Kadesh/IMG_0114.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="נחל קדש" border="0" width="280" /></a><span style="font-weight: bold;">המסלול:</span> מצודת כח (או מצודת ישע) היא מצודה שהוקמה ע"י הבריטים והועברה לערבים לקראת סיום המנדט. המצודה נכבשה ע"י הפלמ"ח במלחמת העצמאות, לאחר קרבות קשים. במקום ישנה אנדרטה, שילוט המתאר את הקרבות, ושלוחנות פיקניק.<br /><br />מהמצודה ממשיך מסלול עם סימון שביל ישראל. המסלול הולך בתחילה לאורך גדר הבסיס הסמוך (שבנוי באותו מקום אסטרטגי בו היה הבסיס הבריטי המקורי). לאורך הדרך ניתן לראות שוחות שנחפרו על מנת להגן על המקום, וכן עצים שניטעו לאחר המלחמה לזכר 28 הנופלים בקרבות במקום, שעל שמם נקראת המצודה. לאחר זמן קצר המסלול יורד לתוך ערוץ נחל קדש, ומכאן מתחילה הליכה משולבת בטיפוס, מדי פעם עם יתדות. לאחר הליכה של כחצי שעה בערוץ הנחל נפגשים עם יובל אחר שלו, וכאן ישנו שילוט בולט האוסר להמשיך בירידה בנחל. במקום זאת ממשיכים עם שביל ישראל במעלה היובל הנוסף, שבו שוב ישנם קטעי סקרמבלינג.<br /><br />לקראת סוף המסלול מגיעים למפל די גדול, וכאן כדאי לשים לב לארובה טבעית באבן, בגובה של <a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Kadesh/IMG_0097.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Kadesh/IMG_0097.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="ארובה (טבעית) במפל בנחל קדש" border="0" width="280" /></a>כ-3 מטרים, שניתן להכנס אליה ולצאת מהחלק העליון שלה (בתמונה). אחרי שצולחים את המפל מגיעים לנקודת הסיום, על כביש 886. אפשר לראות מכאן את הבסיס הצבאי ששולט על האיזור, וללכת לכיוונו: פונים שמאלה והולכים כ-500 מטר דרומה על כביש 886, עד למפגש עם כביש 899. כאן פונים שוב שמאלה והולכים עוד כמה מאות מטרים על כביש 899, עד לחניון בנקודת ההתחלה.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">מסלולים נוספים באיזור:</span> <a href="http://tiyulim.blogspot.com/2009/10/blog-post_04.html">סדקי יפתח</a><br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-14189076001176030662009-06-06T10:07:00.000+03:002009-06-06T10:30:25.582+03:00עין תאופיק<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;">(כל המשפחה, 30.5.09)</span><br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Tawfik/90a365ee.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Tawfik/90a365ee.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="עין תאופיק" width="280" border="0" /></a>עין תאופיק הוא מעין קטן בדרום רמת הגולן, בו יש מים כל השנה. הזרימה מהמעין חלשה, אבל המים צלולים ונקיים. במקום הוסדרו בריכות קטנות שאוספות את המים ובהם אפשר לשכשך את הרגליים בנוחות. כמו כן הוצבו כאן שולחנות פיקניק, ולכן זהו מקום נוח ויפה להפסקת צהרים. הבעיה היחידה איתו היא כביש הגישה המשובש, שמתאים לרכב רגיל רק אם אתם לא מרחמים עליו. עד כמה שהצלחתי לראות, המקום אינו מסומן במפה, וזו אולי הסיבה שהוא יחסית שומם. במפת סימון שבילים של הגולן מופיעה דרך העפר המובילה למעין, אך המעין עצמו אינו מסומן.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Tawfik/b025bb26.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/Tawfik/b025bb26.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="עין תאופיק" width="280" border="0" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> </span><span style="font-family: arial;">עין תאופיק נמצא על הכביש העולה לרמת הגולן מצומת צמח (הנקודה הדרומית ביותר של הכנרת). מצומת צמח נוסעים מזרחה על כביש 92, ובצומת מעגן ממשיכים ישר לכביש 98. כאן נוסעים לזמן מה לאורך קו הגבול עם ירדן, בכביש שמשקיף על הירמוך (והיה יכול להיות מאוד יפה אלמלא הגדרות ושטחי הטשטוש). בצומת חמת גדר פונים שמאלה, פניה שנשארת על כביש 98 אך מתחילה לטפס בתלילות אל עבר רמת הגולן. לאחר נסיעה של כ-2 ק"מ בכביש זה, ישנה פניה שמאלה עם שלט קטן ל"עין תאופיק". הפניה מובילה לכביש עפר, ולאחר כמה מאות מטרים הכביש מתפצל. כאן פונים ימינה וממשיכים כקילומטר על דרך עפר משובשת מאוד, שמיועדת בעיקר לרכב 4X4 אבל מתאימה לרכב רגיל, אם הוא לא נמוך מדי ונוסעים בזהירות. בסוף הדרך נמצא חניון ומשם הליכה של 50 מטר מובילה למעין.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />מסלול נוסף באיזור: <a href="http://tiyulim.blogspot.com/2009/05/blog-post.html">מצפה לשלום</a><br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-24996996064405926482009-05-31T21:05:00.002+03:002009-06-06T10:33:48.133+03:00מצפה לשלום<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;">(כל המשפחה, 30.5.09)</span><br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/MitspeShalom/21c63c9c.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/MitspeShalom/21c63c9c.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="סברס וכנרת במצפה השלום" width="280" border="0" /></a>מצפה לשלום הוא נקודת תצפית קטנה ולא כל כך מוכרת בדרום רמת הגולן, עם נוף מדהים של הכנרת והגליל. המקום נמצא בראש צוקי און, ממש מעל לחוף המזרחי של הכנרת, וממנו אפשר לראות את הכנרת כולה פרושה לרגלינו, מצפון ועד דרום. זהו מקום מוסדר עם חניה, חנות ("גזלן"), ועמדת תצפית עם הסברים, ובאופן מפתיע הכניסה לאתר חופשית.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/MitspeShalom/2fb65e21.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/MitspeShalom/2fb65e21.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית על הכנרת ממצפה לשלום" width="280" border="0" /></a>עמדת התצפית ממוקמת כ-50 מטר ממגרש החניה והגישה אליה נוחה. למרות שזהו המקום בעל הנוף המוצלח ביותר, כדאי גם לרדת למסלול מעגלי קצרצר (קילומטר וחצי). המסלול אינו מסומן במפה, וגם בשטח הסימון היה יכול להיות ברור יותר: מדי פעם טועים ויורדים לשביל עיזים, וצריך לחזור לאחור ולמצוא את המסלול הכבוש. מלבד נקודות תצפית "טבעיות" יותר, המסלול מגיע גם אל בריכת קצינים קטנה. הבריכה עצמה מעופשת וכדאי להשאיר אותה לצפרדעים, אבל אפשר לשבת מתחת לעצים ולשכוח לרגע את החום הלוהט של איזור הכנרת.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> מצפה לשלום נמצא בדרום רמת הגולן, בין חמת גדר לקיבוץ מבוא חמה. מצומת צמח (הנקודה הדרומית ביותר של הכנרת), נוסעים מזרחה על כביש 92, ובצומת מעגן ממשיכים ישר לכביש 98. כאן נוסעים לזמן מה לאורך קו הגבול עם ירדן, בכביש שמשקיף על הירמוך (והיה יכול להיות מאוד יפה אלמלא הגדרות ושטחי הטשטוש). בצומת חמת גדר פונים שמאלה, פניה שנשארת על כביש 98 אך מתחילה לטפס בתלילות אל עבר רמת הגולן. זהו כביש צר ומפותל, אבל מי שלא נוהג יוכל להנות מהנוף של הכנרת, הירמוך והרי גלעד. ממשיכים בכביש הצר עד שמגיעים לראש הרמה. כמה קילומטרים אחרי שהכביש מתיישר, ישנה פניה שמאלה עם שילוט ל"מצפה לשלום". פונים כאן וממשיכים כמה מאות מטרים עד לחניון.<br /><br />אתר פיקניק יפה באיזור: <a href="http://tiyulim.blogspot.com/2009/06/blog-post.html">עין תאופיק</a><br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/MitspeShalom/3febaf03.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Golan/MitspeShalom/3febaf03.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="הכנרת - תמונה פנורמית - לחצו להגדלה" width="100%" border="0" /></a><br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-18413239510688577672009-04-11T17:07:00.000+03:002009-04-11T17:37:07.168+03:00איך לארוז ירקות ופירות לטיולים<div dir="rtl" style="text-align: right;">כל מי שיצא פעם לטיול רציני מכיר את ההרגשה של רעב-של-אחרי-עליה-קשה, ואת האכזבה שבאה מיד לאחר מכן כשמגלים שבתיק יש רק סנדויצ'ים עם גבינה צהובה. מה לעשות שיש כמות די מצומצמת של מאכלים שיכולים לשרוד ימים ארוכים בשמש הישראלית בלי להתקלקל?<br /><br />ירקות ופירות דווקא יכולים להחזיק מעמד לא רע, אבל בתוך תיק טיולים הם נוטים להמחץ למוות וללכלך את כל התיק. אז הנה דרך לשמור עליהם טריים ובכך לגוון את תפריט הטיולים שלכם, בצורה נוחה וכמעט בלי להוסיף משקל על הגב.<br /><br />אז הנה ההוראות:<br /><ol><li><a href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Misc/IMGP3804.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Misc/IMGP3804.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" width="260" /></a>לוקחים קופסת אוכל מפלסטיק, מהסוג שנסגרת היטב גם כשהיא מלאה מאוד, ושמים בה את הירקות. הקופסה צריכה להכיל בנוחות את הירקות ויכולה להכיל גם קצת מקום פנוי.<br /></li><li><a href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Misc/IMGP3805.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Misc/IMGP3805.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" width="260" /></a>מעריכים את כמות המקום הפנוי בקופסה, ומנפחים שקית ניילון כך שתמלא בערך את החלל הנותר. קושרים את השקית בצורה שניתן יהיה לפתוח אותה מאוחר יותר, ומניחים אותה מעל ומסביב לירקות.</li><li>סוגרים את הקופסה. אם ניפחתם את השקית לגודל הנכון, יהיה קצת קשה לסגור אותה. המבחן החשוב ביותר: כשמנערים את הקופסה, הירקות כמעט לא זזים בתוכה. שקית האויר משמשת כריפוד ושומרת שהאוכל לא יימעך.</li><li>מטיילים ונהנים. אם ניפחתם את השקית כמו שצריך, אפשר לקפוץ ולרוץ עם התיק כמה שרוצים, ולירקות לא קורה כלום, כמעט. אפילו עגבניות ופירות רכים שורדים את המסע.<br /></li><li><a href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Misc/IMGP3822.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Misc/IMGP3822.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" width="260" /></a>כשהגיע הזמן לאכול, אפשר להוציא את השקית, לפתוח את הקשר ולהשתמש בה כשקית זבל לחרצנים של הפירות.<br /></li><li>השוס האמיתי: אם אתם רוצים לשמור חלק מהירקות לארוחה הבאה, כל מה שצריך לעשות הוא לנפח קצת יותר את השקית, להחזיר אותה לקופסה, והנה יש לכם ריפוד מושלם לשאר האוכל. תודו שזה פשוט גאוני.<br /></li></ol></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-24729615.post-88448173395036000552009-04-04T16:32:00.006+03:002009-04-11T17:02:07.235+03:00מבצר יחיעם ונחל יחיעם<div dir="rtl" align="right"><div style="text-align: right;"><span style=";font-family:arial;font-size:78%;" ><span dir="rtl" style="">(עם המיכאלים, 4.4.09)</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3810.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3810.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מבצר יחיעם" width="230" border="0" /></a>מבצר יחיעם (ששמו המקורי הוא מבצר גדין) נמצא בתוך קיבוץ יחיעם, לא רחוק ממעלות-תרשיחא, כשלושת-רבעי שעה נסיעה מחיפה, וכרגיל במקומות אסטרטגיים בארצנו, הוא מייצג מאות שנות היסטוריה: המבצר נבנה במקור על ידי הצלבנים והיה בשימוש גם בתקופה העותונמית. כאשר קיבוץ יחיעם עלה לקרקע, המבצר הנטוש שימש כבית מגורים עד להקמת המבנים הראשונים. במקום היו קרבות קשים במלחמת העצמאות - הקיבוץ היה תחת מצור קשה בתחילת המלחמה ולתושבים היה מחסור חמור במים.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3812.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3812.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תצפית ממבצר יחיעם" width="280" border="0" /></a>כיום ניתן לסייר במבצר, שחלקים ממנו שופצו (כך שלא כל כך ברור מה מקורי ומה לא). כמו כן ניתן לראות את עמדות הירי ותעלות הקשר ששימשו את אנשי הקיבוץ. במקום ישנם שלטי הסבר, בעיקר על הקרבות של תקופת קום המדינה. מראש המבצר יש תצפית יפה על הגליל המערבי, כולל נוף אל נהריה והים.<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3814.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3814.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="מבצר יחיעם" width="230" border="0" /></a>המבצר אינו גדול מאוד והסיור כולו לוקח כשעה, ומתאים לכל המשפחה. במקום יש גם מסעדה קטנה וגן אירועים. האתר הוא גן לאומי והכניסה אליו היא בתשלום (20 ש"ח למבוגר).<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3816.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3816.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="תורמוס פורח בנחל יחיעם" width="280" border="0" /></a>לאחר הסיור במבצר, אפשר גם לטייל בנחל יחיעם היפה. הירידה אל הנחל (הפרש גובה של כ-200 מטר) קצת תלולה אבל אינה דורשת טיפוס, ומתאימה לכל אחד, מלבד ילדים קטנים. יחד עם זאת, הטיפוס חזרה לרכב עשוי להיות קצת מתיש בימים חמים. הירידה מתחילה במגרש החניה ומסומנת בירוק. יש כאן גם תצפית מוצלחת אל תוך הנחל, ובאביב - גם פריחה יפה, בין היתר של תורמוס ההרים. אפשר להמשיך ללכת קצת בתוך ערוץ הנחל לפני שחוזרים על עקבותינו, אבל לאחר כקילומטר וחצי, הנחל מתרחב והשביל נהיה דרך עפר פחות מעניינת. (אנחנו לא הספקנו להגיע עד לערוץ הנחל.)<br /><br /><a target="_blank" href="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3817.jpg"><img src="http://i57.photobucket.com/albums/g212/zvika/Galil/Yechiam/IMGP3817.jpg" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="נוף מהירידה אל נחל יחיעם" width="280" border="0" /></a><span style="font-weight: bold;">הגעה:</span> נוסעים צפונה על כביש 70 עד לצומת אחיהוד. מכאן פונים שמאלה ומיד ימינה לכיוון כפר יאסיף. עוברים דרך כפר יאסיף עד לצומת כברי. כאן פונים ימינה (מזרחה) לכביש 89 (לכיוון מעלות-תרשיחא) ולאחר כ-3 ק"מ פונים שוב ימינה לכיוון יחיעם. עוקבים אחר השלטים ליחיעם, נכנסים לתוך הקיבוץ ונוסעים ישר עד קצהו. כאן יש מגרש חניה קטן ועמדת תשלום של רשות הטבע והגנים.<br /></span></div>צביקהhttp://www.blogger.com/profile/07621429064855935554noreply@blogger.com0