מערות חזן

(יעל וצביקה)

מערות חזן הן קבוצת מערות בחבל לכיש שבשפלת יהודה, לא רחוק מבית גוברין. בעבר היה במקום אתר מוסדר עם כניסה בתשלום, אבל למרבה הצער המקום ננטש והכניסה אליו היום אפשרית, אבל אסורה כנראה.

הגעה: נוסעים על כביש 40 עד לצומת פלוגות (ליד קרית גת). פונים מזרחה לכביש 35 (לכיוון חברון). בצומת לכיש, יורדים מהכביש הראשי לעבר יישובי חבל לכיש (כביש 3415). קצת לפני מושב אמציה, ישנה פניה ימינה לכביש סלול אבל צר מאוד, עם שילוט למערות חזן. ממשיכים על הכביש הצר במשך קילומטרים אחדים עד שמגיעים לשלט מאולתר שבו כתוב באנגלית "Chazan Caves", ולידו פניה שמאלה ומגרש חניה. במקום יש מספר שולחנות פיקניק ובשבת יש בו לא מעט אנשים.
זמן הנסיעה מתל-אביב: שעה ורבע (בכבישים של שבת בבוקר).

המקום: ליד מגרש החניה יש כמה שולחנות פיקניק, אבל מלבד זאת המקום נראה כמו עיר רפאים, עם קרוואן שבור ועליו שלט דהוי עם חיצים ל"קופה" ו"מזנון". לאור כמות האנשים שהיו במקום (ראינו אפילו קבוצה מאורגנת קטנה), לא ברור למה סגרו את האתר.

ממגרש החניה ממשיכים קצת במעלה הגבעה, ומגיעים למערות עצמן. בניגוד להרבה מערות אחרות באיזור, אלה אינן מערות פעמון אלא מערות מסתור גדולות למדי, שמכילות מספר חדרים ואפילו בית בד שמור היטב, שאפשר לראות את חלקו מבחוץ. המערות נחצבו כנראה בזמן השלטון הרומאי ויתכן ששימשו במרד בר כוכבא. הכניסות למערות סגורות, אבל אפשר להשתחל פנימה אם רוצים (תביאו פנס אם אתם מתכננים לעשות את זה).

המערות ממוקמות בתחילתו של חורש נטוע של קק"ל שנקרא יער אמציה. בצידו השני של הכביש ישנה דרך עפר שעולה על הגבעה שממול, שמכוסה בחורף בפריחה צפופה של רקפות. מראש הגבעה אפשר לראות בצד אחד את הנופים של מורדות הרי יהודה ובצד שני את השפלה.

בסיכומו של דבר המקום היה יכול להיות מאוד נחמד אם היו מסדירים אותו, פותחים את המערות ומוסיפים כמה מילות הסבר על המקום. במצבו הנוכחי האתר לא ממש מצדיק הגעה, אלא אם אתם גרים ממש קרוב.

טיולים נוספים באיזור: מערת לוזית

מערת הנטיפים (מערת שורק)

(צביקה ויעל, 30.12.06)

מערת הנטיפיםהחורף והבוץ הגיעו, וזה זמן טוב לטיולי מערות. היום היינו במערת הנטיפים, שקרויה גם מערת שורק או מערת אבשלום. זו מערה לא מאוד גדולה, אבל מאוד מרשימה, והסיור הקצר (בערך שעה) מתאים לכל המשפחה ומעולה גם בימים גשומים.

ההגעה: יורדים מכביש 1 (ת"א-ירושלים) במחלף שער הגיא, ונוסעים על כביש 38 ממש עד לכניסה לבית שמש. ברמזור הראשון של בית שמש, ליד המזרקה, פונים שמאלה לכביש 3855 (השלט מפנה ל"בית שמש מרכז"). ממשיכים עם הכביש לתוך פארק עצמאות ארה"ב, עד לצומת T עם שלט למערת הנטיפים. הכבישים מתפתלים לאורך הרי יהודה ובפארק עצמאות ארה"ב יש הרבה נקודות שקטות עם חניה ושולחנות פיקניק. כשאנחנו היינו היו איזורי פיקניק רבים שהיו ריקים מאדם. בחורף הקופה נסגרת בשעה 15:00, ובקיץ ב-16:00, אבל זה כל כך קרוב שאפילו אם קמים מאוחר בשבת ומתבטלים כל הבוקר, עדיין אפשר להגיע. משך הנסיעה ממרכז תל-אביב עד למערה הוא כ-40 דקות בכבישים הפנויים של בוקר שבת.

המסלול: זהו אתר של רשות הטבע והגנים והכניסה היא בתשלום (23 ש"ח למבוגר). מהחניה יורד שביל מרוצף עם מדרגות אל פתח המערה, שם יש מבנה קטן עם פוסטרים והסברים על המערה. הכניסה למערה היא בקבוצות מאורגנות, אבל אחרי סרט הסבר קצר ומעניין (אם גם דל-תקציב) וכמה מילות הסבר של המדריך, אפשר לשוטט במערה בחופשיות, לתפוס מרחק מהילדים הצעקנים ולהשאר שם כמה זמן שרוצים. אסור לגעת בנטיפים (מלבד ב"פינת ליטוף" קטנה ונחמדה), אבל בשבתות מותר לצלם, אפילו עם פלש.

מסלול ההליכה בתוך המערה די קצר: כמה מאות מטרים בלבד. אבל אם הולכים לאט, מרגישים כאילו המערה גדולה ונהנים יותר. הנטיפים והזקיפים מאוד, מאוד מרשימים. יש שם סוגים שונים של תצורות, בעלות דוגמאות, גדלים וצבעים שונים. התמונות שצילמתי ממש לא משקפות את היופי המיוחד של המקום - גם בגלל שקשה לתפוס אותו בעדשה וגם בגלל שנגמרה לי הבטריה זמן קצר אחרי שנכנסנו למערה.

התנאים בתוך המערה, מסתבר, כמעט לא משתנים במשך השנה: טמפרטורה של 22-23 מעלות ולחות של כ-95%, כלומר, הרגשה של סאונה. אז לא כדאי לבוא לבושים חם מדי, גם בימים הקרים ביותר: אתם רק תרגישו מחנק ותרצו לצאת מהמערה מהר יותר, וחבל.

מערת הנטיפים